תזונה בהריון לפי משרד הבריאות נשענת על שני דברים: תפריט ים תיכוני מגוון, ומספר קטן של תוספים. התוספים העיקריים הם חומצה פולית (400 מיקרוגרם ביום, מלפחות חודש לפני ההריון), יוד (150 עד 250 מיקרוגרם ביום, מחודש לפני ההריון ועד סוף ההנקה), ברזל (30 מיליגרם ביום, מסוף החודש השלישי ועד 6 שבועות אחרי הלידה) וויטמין D (200 עד 400 יחידות ביום). בשליש הראשון לא צריך להוסיף קלוריות, בשליש השני מוסיפים כ-340 ביום ובשליש השלישי כ-450. את רוב התוספים אפשר לקבל בכדור אחד של מולטי-ויטמין ייעודי להריון.
התוספים בהריון במבט אחד
| תוסף | מינון יומי | מתי | למה | מקורות במזון |
|---|---|---|---|---|
| חומצה פולית | 400 מיקרוגרם | לפחות חודש לפני ההריון ובמהלכו, ובמיוחד בשליש הראשון | מפחיתה סיכון למומים בתעלה העצבית | ירקות עליים ירוקים, קטניות, פירות הדר, דגנים מלאים |
| יוד | 150 עד 250 מיקרוגרם | חודש לפני ההריון, כל ההריון וההנקה | בלוטת התריס והתפתחות המוח | דגי ים, מוצרי חלב, ביצים, אצות, מלח מועשר ביוד |
| ברזל | 30 מיליגרם (באנמיה 60 עד 120, לפי הוראת רופא) | מסוף החודש השלישי ועד 6 שבועות אחרי הלידה | מניעת אנמיה, מאגרי ברזל לתינוק | בשר בקר רזה, הודו, קטניות, טחינה, שיבולת שועל |
| ויטמין D | 200 עד 400 יחידות | כל ההריון וההנקה | ספיגת סידן ובריאות העצם | מוצרי חלב מועשרים, דגים שמנים, חלמון |
| אומגה 3 (DHA) | 200 מיליגרם | למי שלא אוכלת 2 מנות דג בשבוע | התפתחות העובר | סלמון, פורל, דגים שמנים |
| סידן | 1,000 מיליגרם | לפי המלצת האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | עצמות ושיניים | מוצרי חלב, טחינה, שקדים |
המקור לטבלה הוא משרד הבריאות. ההמלצות מיועדות לנשים בריאות בלי חסרים מיוחדים, ובכל מקרה כדאי לעבור עליהן עם הרופא או עם תזונאית.
חומצה פולית
חומצה פולית היא ויטמין מקבוצת B, שחיוני לבניית ה-DNA וליצירת תאים חדשים. בשבועות הראשונים להריון נסגרת התעלה העצבית של העובר, שממנה מתפתחים המוח וחוט השדרה, ולכן חשוב שהחומצה הפולית תהיה בגוף כבר אז. לפי משרד הבריאות:
- מתי: כל יום, לפחות חודש לפני ההריון ובמשך שלושת החודשים הראשונים. אפשר ורצוי להמשיך לאורך ההריון, כדי למנוע אנמיה. כיוון שהריונות רבים לא מתוכננים, ההמלצה היא לקחת חומצה פולית לאורך כל גיל הפוריות.
- כמה: 400 מיקרוגרם ביום. אם אתם לוקחים מולטי-ויטמין, בדקו שיש בו כמות מספקת.
- איך: בכל שעה, עם אוכל או בלעדיו, רצוי בשעה קבועה. מי שלוקחת גם סותרי חומצה צריכה להפריד ביניהם בשעתיים.
- איפה: אפשר לקנות בלי מרשם, אבל עם מרשם בבית המרקחת של הקופה זה זול יותר.
החומצה הפולית שבמזון לבדה לא מספיקה בהריון, ולכן התוסף חשוב גם למי שאוכלת הרבה ירקות.
מתי צריך מינון גבוה יותר
משרד הבריאות ממליץ להתייעץ עם הרופא על מינון מוגבר אם יש:
- הריון או לידה קודמים של עובר עם מום בתעלה העצבית.
- טיפול בתרופות נגד פרכוסים, בליתיום או במתוטרקסט.
- סוכרת שהייתה לפני ההריון.
- BMI של 30 ומעלה.
- מחלה שפוגעת בספיגה במעי, כמו קרוהן או צליאק.
- רקע של שימוש מזיק באלכוהול.
ברזל
בהריון נפח הדם עולה והעובר בונה מאגרי ברזל לחודשים הראשונים אחרי הלידה, ולכן הגוף צריך הרבה יותר ברזל מהרגיל. מחסור בו גורם לאנמיה, שמתבטאת בעייפות, חולשה, כאבי ראש, קוצר נשימה ודופק מהיר. לפי משרד הבריאות, אנמיה משמעותית מעלה גם את הסיכון ללידה מוקדמת, למשקל לידה נמוך ולדימום בלידה.
- מינון: 30 מיליגרם ביום, מסוף החודש השלישי ועד 6 שבועות אחרי הלידה. באנמיה, 60 עד 120 מיליגרם לפי הוראת רופא. גם ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ על תוסף יומי של 30 עד 60 מיליגרם ברזל, יחד עם חומצה פולית.
- בדיקות: ספירת דם בתחילת ההריון, שוב אחרי שבוע 20, ולקראת הלידה.
- באנמיה קשה או כשיש בעיית ספיגה, הרופא עשוי להמליץ על עירוי ברזל, שניתן במרפאת האחיות בקופה.
איך לספוג יותר ברזל
- לוקחים את התוסף בהפרש של שעתיים לפחות ממוצרי חלב, קפה ותה, שמפריעים לספיגה.
- משלבים אותו עם מזון עשיר בוויטמין C: פירות הדר, עגבנייה, פלפל, קיווי, מלון.
- אוכלים גם מזון עשיר בברזל: בשר בקר רזה, הודו (בעיקר הודו אדום), קטניות, שיבולת שועל, קינואה, פירות יבשים, טחינה, שקדים ואגוזים.
ומה עם העצירות
תוספי ברזל גורמים אצל חלק מהנשים לעצירות, לאי נוחות בבטן או לצואה כהה. לפי משרד הבריאות, אפשר לנסות סוג אחר של ברזל, כי כל תכשיר משפיע אחרת, להוסיף מים וסיבים, ולהתייעץ עם הרופא או הרוקח.
יוד
יוד חיוני לפעילות בלוטת התריס ולהתפתחות המוח של העובר והתינוק. משרד הבריאות מדגיש שאפילו מחסור קל ביוד בהריון עלול לפגוע ביכולות השכליות של הילד בטווח הארוך. ההמלצה: 150 עד 250 מיקרוגרם ביום, החל מחודש לפני ההריון, לאורך כל ההריון ובתקופת ההנקה. מקורות במזון: דגי ים, מוצרי חלב (בעיקר שתיית חלב), ביצים, אצות ומלח מועשר ביוד.
ויטמין D, סידן ואומגה 3
- ויטמין D: בגלל מחסור נפוץ באוכלוסייה, משרד הבריאות ממליץ על תוסף של 200 עד 400 יחידות ביום לאורך ההריון וההנקה. מעט מאוד מזונות מכילים אותו, ומוצרי חלב מועשרים הם המקור העיקרי.
- סידן: האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ממליץ על 1,000 מיליגרם ביום. מוצרי חלב מפוסטרים, טחינה ושקדים הם מקורות טובים.
- אומגה 3: מי שאוכלת שתי מנות דג בשבוע מקבלת אותה מהמזון. מי שלא, מומלץ לשקול תוסף DHA של 200 מיליגרם ביום. על אילו דגים לבחור ומאילו להימנע, ראו מה אסור לאכול בהריון.
מולטי-ויטמין להריון: כדור אחד במקום חמישה
אם הרשימה נראית מלחיצה, משרד הבריאות מזכיר שאפשר לקחת את רוב התוספים בכדור אחד: מולטי-ויטמין ייעודי להריון, שמכיל ברזל, חומצה פולית, סידן ויוד. מי שמתקשה לבלוע כדורים יכולה למצוא גם אבקה, נוזל או סוכריות גומי. ההמלצה היא להתחיל עוד לפני ההריון.
מה אוכלים בהריון
משרד הבריאות ממליץ על תזונה ים תיכונית: הרבה ירקות ופירות, קטניות, דגנים מלאים, דגים ושמן זית, עם מעט מוצרי חלב. הנה "קשת המזון" של משרד הבריאות בקצרה:
| קבוצה | דוגמאות | כמה |
|---|---|---|
| ירוקה | ירקות, פירות, דגנים מלאים, מים | בכל ארוחה, לפחות 5 מנות ירק ופרי ביום |
| צהובה | קטניות, שמן זית, אגוזים, זרעים, מוצרי חלב מפוסטרים | לפחות פעם ביום |
| כתומה | ביצים, דגים, עוף | כמה פעמים בשבוע |
| ורודה | בשר בקר | עד 300 גרם בשבוע |
| אדומה | מזון אולטרה-מעובד, חטיפים, ממתקים | להימנע ככל האפשר |
עוד כמה המלצות:
- 3 ארוחות ועוד ארוחות ביניים, עם ירקות ומזונות מסוגים שונים בכל ארוחה.
- כ-2 ליטר מים ביום. שתייה מספקת מונעת התייבשות ומקלה על עצירות.
- בישול ביתי במקום מזון מהיר, ומזון טרי ועונתי במקום משומר.
- לפחות יום אחד בשבוע בלי בשר, עם קטניות, דגים או אגוזים במקומו.
- פחות מלח: עד כפית ביום, כולל מה שכבר במזון הקנוי.
כמה קלוריות צריך
ה-NHS מזכיר שאין צורך "לאכול בשביל שניים", גם בהריון תאומים. לפי משרד הבריאות:
| שליש | תוספת קלוריות ליום |
|---|---|
| ראשון | אין צורך בתוספת |
| שני | כ-340 קלוריות, ומגדילים את צריכת החלבון |
| שלישי | כ-450 קלוריות |
במילים אחרות, מדובר בתוספת של ארוחת ביניים מזינה, לא בארוחה שלמה נוספת. הכמות המדויקת תלויה בגיל, בגובה, במשקל ובפעילות, ותזונאית בקופה יכולה להתאים אותה אישית. על הטווח המומלץ לעלייה במשקל לפי BMI, ראו עלייה במשקל בהריון.
צמחוניות וטבעוניות
אפשר לעבור הריון בריא גם בלי בשר. לפי משרד הבריאות, כדאי להתייעץ עם תזונאית על מקורות חלופיים לחלבון, לוויטמין B12 ולאבץ, ולשקול תוסף אומגה 3 DHA של 200 מיליגרם ביום. המקור של ויטמין B12 הוא במזון מן החי, ולכן טבעוניות צריכות בדרך כלל תוסף, למשל טבליות למציצה שנמכרות בבית המרקחת.
כשהגוף לא משתף פעולה
- בחילות בשליש הראשון: בשבועות האלה לא תמיד אפשר לאכול מגוון, וזה בסדר. מה שחשוב הוא לשתות ולהמשיך בחומצה פולית אם אפשר. ראו בחילות והקאות בהריון.
- עצירות: לפי משרד הבריאות, 11% עד 38% מהנשים בהריון סובלות ממנה, בין השאר בגלל תוספי הברזל. עוזרים יותר מים (בעצירות משרד הבריאות ממליץ על כ-3 ליטר ביום), דגנים מלאים, קטניות, פירות וירקות, זרעי צ'יה או פשתן, ופעילות גופנית.
- צרבת: ארוחות קטנות, הפרדה בין אוכל לשתייה, והימנעות משכיבה אחרי האוכל. פירוט במדריך צרבת בהריון.
אם זוכרים רק חמישה דברים
- חומצה פולית כל יום, כבר מהתכנון.
- יוד וויטמין D לאורך כל ההריון וההנקה, וברזל מסוף החודש השלישי. מולטי-ויטמין להריון מכסה את רובם.
- תפריט ים תיכוני: ירקות בכל ארוחה, דגנים מלאים, וחלבון מקטניות, דגים, ביצים או עוף.
- מים לאורך כל היום, ולא לחכות לצמא.
- בלי אלכוהול, עם מעט קפאין, ובלי מזון נא או לא מפוסטר.
לזכור לקחת
התוספים עובדים רק כשלוקחים אותם כל יום, וזה הדבר הראשון ששוכחים. ביומן ההריון של ליה אפשר לרשום "לקחתי תרופה" עם שם התוסף, ליצור תזכורת, ולסמן כמה מים שתיתם. כך רואים במבט אחד אם היום כבר לקחתם את הברזל.
המידע במדריך כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי או תזונתי. נשים עם מחלות רקע, סוכרת, אלרגיות או הריון מרובה עוברים יקבלו המלצות מותאמות מהצוות המטפל.



