זירוז לידה, שבשמו המקצועי נקרא השראת לידה, הוא פעולה רפואית שמתחילה את הלידה לפני שהצירים הופיעו מעצמם. לפי משרד הבריאות ממליצים עליו כשהמשך ההריון עלול להיות מסוכן יותר מהלידה עצמה, למשל ברעלת הריון, בירידת מים בלי צירים, בעיכוב בגדילת העובר או אחרי שבוע 41. יש כמה שיטות, מהפשלת קרומים ובלון ועד פרוסטגלנדינים ופיטוצין, והבחירה ביניהן תלויה במצב צוואר הרחם, בשבוע ההריון ובמצב הבריאותי שלכם.
במדריך תמצאו מתי ממליצים על זירוז, איך כל שיטה עובדת, כמה זמן זה לוקח בדרך כלל, האם זה כואב ומה כדאי לשאול לפני שמסכימים.
מה זה זירוז לידה
ברוב ההריונות הלידה מתחילה לבד: צוואר הרחם מתרכך, מתקצר ונפתח, והצירים הולכים ומתחזקים. בזירוז, הצוות הרפואי עוזר לגוף להתחיל את התהליך הזה. משרד הבריאות מדגיש שהמטרה של זירוז היא להגיע ללידה נרתיקית, ולכן הוא אפשרי רק כשאין סיבה שמונעת לידה כזו.
שני מונחים שתשמעו הרבה:
- הבשלת צוואר הרחם: לפני שהצירים יכולים לפתוח את צוואר הרחם, הוא צריך להיות רך, קצר ופתוח מעט. כשהוא עדיין "לא בשל", מתחילים בשיטות שמטרתן להבשיל אותו (בלון או פרוסטגלנדינים)
- ציון בישופ (Bishop score): לפי ACOG, זה ציון בין 0 ל-13 שמסכם את מצב צוואר הרחם. ציון נמוך מ-6 מרמז שצוואר הרחם עוד לא מוכן ללידה, וזה משפיע על בחירת השיטה
מתי ממליצים על זירוז לידה
ההחלטה על זירוז מתקבלת כשהמשך ההריון עלול להיות מסוכן יותר מהלידה. אלה הסיבות שמשרד הבריאות מביא כדוגמה:
| אצל האם | אצל העובר |
|---|---|
| רעלת הריון קשה | עיכוב בגדילה התוך רחמית |
| יתר לחץ דם | מיעוט מי שפיר |
| סוכרת הריונית חמורה | מוניטור עוברי לא תקין |
| זיהום של הקרומים ומי השפיר (כוריואמניוניטיס) | גיל הריון מתקדם, אחרי שבוע 41 |
| ירידת מים לפני שהתחילו צירים |
ACOG מוסיפים לרשימה בעיות בשליה, מחלות רקע של הלב, הריאות או הכליות, וסוכרת שהייתה עוד לפני ההריון. ה-NHS מזכירים גם כולסטזיס של ההריון (מצב בכבד שגורם לגרד חזק). בכל אחד מהמצבים האלה ההחלטה היא אישית, ונשקלים בה שבוע ההריון, חומרת המצב ומצב העובר.
זירוז לידה לפי שבוע
אחת השאלות הנפוצות היא "מאיזה שבוע עושים זירוז". אין שבוע אחד שמתאים לכולן, אבל כך נראית התמונה הכללית:
| שבוע | מה בדרך כלל קורה |
|---|---|
| לפני 37 | זירוז רק כשיש סיבה רפואית ברורה, כי לידה מוקדמת היא סיכון בפני עצמה. ההחלטה מאוזנת מול הסיכון של המשך ההריון |
| 37 עד 38 | זירוז כשיש סיבה רפואית, למשל לחץ דם גבוה, סוכרת לא מאוזנת או ירידת מים |
| 39 | ACOG בארה"ב: אפשר לשקול זירוז גם אצל נשים בריאות, ולא לפני שבוע 39 אם אין סיבה רפואית. ה-NHS מציעים בשלב הזה הפשלת קרומים |
| 40 | משרד הבריאות: משבוע 40 מדובר בהריון עודף, ומתחיל מעקב לפי הצורך וההמלצות הרפואיות |
| 41 | משרד הבריאות מונה גיל הריון אחרי שבוע 41 כסיבה לזירוז. ה-NHS ו-NICE מציעים זירוז מ-41+0 |
| 42 | לפי NICE, מי שבחרה לא לעשות זירוז יכולה לקבל מעקב מוגבר אחרי העובר מ-42 שבועות |
הגישות בעולם לא זהות, בעיקר לגבי זירוז בשבוע 39 אצל נשים בריאות. בישראל ההחלטה נעשית מול הרופא שמלווה אתכם ומחלקת היולדות. אם אתם מתקרבים לתאריך, כתבנו מדריך נפרד על מה קורה כשעוברים את התאריך, ואפשר לעקוב גם בעמודי שבוע 40 ושבוע 41.
מתי לא עושים זירוז
כיוון שמטרת הזירוז היא לידה נרתיקית, הוא לא מתאים כשלידה כזו לא בטוחה. ACOG מונים כמה מצבים כאלה:
- שליית פתח, כשהשליה מכסה את פתח הרחם
- עובר במצג עכוז או במנח רוחבי
- צניחה של חבל הטבור
- הרפס פעיל באיבר המין
- חלק מסוגי הניתוחים הקודמים ברחם, כמו סוגים מסוימים של ניתוח קיסרי או הסרת שרירנים
במצבים האלה לרוב יומלץ על ניתוח קיסרי. אם עברתם בעבר ניתוח קיסרי, חשוב לדעת שלפי ACOG חלק מהפרוסטגלנדינים לא ניתנים אחריו, בגלל סיכון לקרע ברחם. זירוז אחרי קיסרי אפשרי במקרים מסוימים, אבל השיטה נבחרת באופן אישי.
שיטות זירוז לידה
אלה השיטות שמתאר משרד הבריאות. לא כל אחת תקבל את כולן, ולעיתים משלבים כמה שיטות ברצף:
| שיטה | איך זה נעשה | אשפוז? | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|---|
| הפשלת קרומים (סטריפינג) | בבדיקה נרתיקית מפרידים בעדינות את קרומי השפיר מצוואר הרחם | ברוב המקרים חוזרים הביתה | יכולה להיות לא נעימה ולגרום לדימום קל. לפעמים חוזרים עליה |
| בלון (קטטר דו בלוני) | קטטר דק בצוואר הרחם, עם שני בלונים מלאים במים משני צדיו | כן, למעקב וניטור | מוציאים אותו אחרי כ-12 שעות, ולפעמים הוא יוצא לבד קודם. אפשר ללכת, לאכול ולשתות |
| פרוסטגלנדינים | כדורים לבליעה, או ג'ל, כמוסה או התקן בנרתיק | כן, עם ניטור עוברי | מבשילים את צוואר הרחם ומעודדים צירים |
| פקיעת קרומים יזומה | ניקוב שק מי השפיר במכשיר דק | בחדר לידה | הפקיעה עצמה לא כואבת, אבל הבדיקה יכולה להיות לא נעימה. אחריה הצירים מתחזקים אצל רבות |
| פיטוצין (אוקסיטוצין סינתטי) | עירוי לווריד במשאבה, במינון שעולה בהדרגה | כן, עם ניטור רציף | מחקה את ההורמון שמכווץ את הרחם. המינון מותאם להתקדמות הלידה |
הפשלת קרומים
הפשלת קרומים היא לרוב הצעד הראשון והעדין ביותר. הרופא מעביר אצבע בין הקרומים לבין צוואר הרחם, וזה מעודד את הגוף לשחרר פרוסטגלנדינים טבעיים. כדי לבצע אותה צריך שתהיה פתיחה מינימלית של צוואר הרחם. ה-NHS מציעים אותה בדרך כלל אחרי שבוע 39, ומציינים שאחריה אפשר להרגיש התכווצויות ודימום קל. אם הלידה לא מתחילה, אפשר לחזור עליה או לעבור לשיטה אחרת.
זירוז בבלון
הבלון לוחץ על צוואר הרחם מבפנים ומבחוץ, וזה מעודד הבשלה, פתיחה ומחיקה. לפי משרד הבריאות זו שיטה שיכולה להיות לא נוחה, אבל היא לא מחייבת שכיבה במיטה או צום. מוציאים את הקטטר אחרי כ-12 שעות, אם הוא לא יצא לפני כן. אחרי הבלון יש מי שנכנסת ללידה פעילה, ויש מי שתצטרך שלב נוסף, כמו פקיעת קרומים או פיטוצין.
פיטוצין
פיטוצין ניתן דרך הווריד, במינון שעולה בהדרגה עד שיש צירים סדירים. לפי ACOG, הצירים מתחילים בדרך כלל כחצי שעה אחרי תחילת העירוי. בזמן הטיפול יש ניטור רציף של דופק העובר ושל הצירים, והצוות מתאים את המינון. לעיתים משלבים אותו עם פקיעת קרומים.
כמה זמן לוקח זירוז
זו השאלה שהכי מתסכלת, כי אין לה תשובה אחת. ה-NHS כותבים שבדרך כלל לוקח שעות רבות עד שהטיפולים מתחילים לעבוד. כשצוואר הרחם עוד לא בשל וצריך כמה שיטות ברצף, זה יכול להימשך גם יותר מיום אחד. כמה נקודות עוגן:
- בלון: נשאר עד כ-12 שעות
- אחרי פקיעת קרומים: לפי ACOG, רוב הנשים נכנסות ללידה בתוך כמה שעות, ולפעמים יש צורך גם בפיטוצין
- פיטוצין: צירים מתחילים בדרך כלל כחצי שעה אחרי תחילת העירוי, אבל ההתקדמות עד פתיחה מלאה לוקחת זמן כמו בכל לידה
הטיפ הכי מעשי: להגיע לזירוז מוכנים להמתנה. תיק לידה מלא, מטען ארוך, משהו לקרוא או לראות, נשנושים למלווה ובגדים נוחים. רשימה מסודרת יש במדריך תיק לידה.
האם זירוז לידה כואב
כן, לעיתים קרובות יותר מלידה שהתחילה לבד. ה-NHS כותבים שלידה מזורזת בדרך כלל כואבת יותר, ומדגישים שהזירוז לא מגביל את אפשרויות שיכוך הכאב: אפשר לקבל אפידורל וכל אמצעי אחר שזמין בחדר הלידה. משרד הבריאות ממליץ, במיוחד לפני פקיעת קרומים, לדבר מראש עם הצוות על אפשרויות להפחתת כאב, כי אצל חלק מהנשים הצירים מתחזקים מאוד אחריה.
גם השלבים עצמם שונים זה מזה: הפשלת קרומים והבדיקה הנרתיקית יכולות להיות לא נעימות, הבלון לא נוח אבל רוב הנשים מסתובבות איתו, ופקיעת הקרומים עצמה לא כואבת כי אין בקרומים עצבים.
סיכונים, ומה קורה אם הזירוז לא מצליח
זירוז הוא פעולה מקובלת ושגרתית, אבל כמו כל טיפול רפואי יש לו סיכונים. ACOG מונים:
- גירוי יתר של הרחם בפיטוצין: צירים תכופים מדי שעלולים להשפיע על דופק העובר. במקרה כזה מורידים או עוצרים את המינון
- זיהום של מי השפיר והקרומים, או של התינוק
- קרע ברחם, שהוא נדיר
ה-NHS מוסיפים שבלידה מזורזת יש סיכוי גבוה יותר ללידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים).
ומה עם ניתוח קיסרי? משרד הבריאות כותב שמטרת הזירוז היא דווקא לאפשר לידה נרתיקית, ושרק אם הזירוז לא מצליח או שמופיעה סיבה רפואית אחרת, ייתכן שיהיה צורך בניתוח. ACOG אף מציינים שזירוז בשבוע 39 אצל נשים בריאות עשוי להפחית את הסיכוי לקיסרי.
אם הזירוז לא עובד, יש כמה אפשרויות: לנסות שיטה אחרת, להמתין כמה שעות ולהעריך שוב, או לשקול ניתוח קיסרי. לפי ACOG, אם הכול תקין והקרומים שלמים, לפעמים אפשר אפילו לחזור הביתה ולנסות שוב בהמשך.
זירוז לידה טבעי: מה באמת עובד
"זירוז לידה טבעי" הוא אחד החיפושים הנפוצים בסוף ההריון. התשובה הכנה: לפי ה-NHS אין דרך מוכחת להתחיל לידה בבית. אמבטיות חמות, מאכלים מסוימים, יחסי מין או צמחי מרפא לא הוכחו כיעילים. לגבי צמחים ותוספים אין מידע על הבטיחות שלהם, והם עלולים להזיק לכם או לעובר.
מה כן אפשר לעשות:
- הליכה, כדור פיזיו ותנועה: לא הוכחו כמזרזים, אבל הם יכולים להקל על אי הנוחות של הימים האחרונים
- יחסי מין: לא מזיקים כל עוד המים לא ירדו. אחרי ירידת מים יש להימנע, בגלל סיכון לזיהום
- לפני כל שמן, תה צמחים, תוסף או טיפול משלים: לשאול את הרופא או המיילדת
אם הרופא מציע הפשלת קרומים, זו הפעולה העדינה ביותר שיש לה בסיס: לפי NICE היא עשויה להגדיל את הסיכוי שהלידה תתחיל בלי צורך בתרופות או בבלון.
שאלות ששווה לשאול לפני שמסכימים לזירוז
זירוז הוא טיפול רפואי, ולכן ההחלטה עליו היא שלכם יחד עם הצוות. משרד הבריאות ממליץ לא להסס ולשאול. כדאי לשאול:
- למה ממליצים על זירוז במקרה שלנו, ומה הסיכון אם נמתין?
- מה מצב צוואר הרחם עכשיו, ובאיזו שיטה תתחילו?
- האם נצטרך להתאשפז, או שאפשר לחזור הביתה בשלב הראשון?
- כמה זמן זה עשוי לקחת, ומה השלב הבא אם זה לא עובד?
- אילו אפשרויות שיכוך כאב יהיו זמינות, ומתי?
- מתי צריך לחזור או להתקשר אם שלחו אותנו הביתה?
אם יש לכם תוכנית לידה, זה הזמן לעבור עליה עם הצוות ולהתאים אותה לזירוז. גם ה-NHS מדגישים שזירוז הוא בחירה, ושאם ההריון נמשך מעבר ל-42 שבועות ובוחרים לא לזרז, צריך לקבל מעקב מוגבר אחרי העובר.
אחרי שהזירוז התחיל: מתי זה כבר לידה
אחרי הפשלת קרומים, ולפעמים אחרי בלון, שולחים אתכם הביתה לחכות לצירים. כאן עוזר לדעת לזהות מתי הצירים אמיתיים ומתי מתקשרים. הכלל שלא משתנה: ירידת מים, דימום טרי כמו וסת או ירידה בתנועות העובר הם סיבה לחזור מיד, בלי לחכות. על הסימנים כתבנו בהרחבה במדריך צירים: מתי נוסעים ובמדריך על ירידת מים, ואת מהלך הלידה עצמה פירטנו בשלבי הלידה.
כשהצירים מתחילים בבית, טיימר הצירים מחשב לבד את המשך ואת המרווח. באפליקציה של ליה אפשר גם לשתף קישור חי עם בן או בת הזוג, כך שמי שבדרך רואה את הצירים מתעדכנים בזמן אמת. ואם אתם עוד בשבועות שלפני, ביומן ההריון של ליה אפשר לרשום ביקורים אצל הרופא, אולטרסאונד ותסמינים, כך שכשתגיעו לשיחה על זירוז יהיו לכם התאריכים והפרטים מול העיניים.
המידע כאן כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי. ההחלטה על זירוז, על התזמון ועל השיטה נעשית מול הרופא המטפל ומחלקת היולדות, לפי המצב שלכם.



