דיכאון אחרי לידה ובייבי בלוז: סימנים ואיפה עוזרים

בייבי בלוז הוא דכדוך שמופיע בימים הראשונים אחרי הלידה אצל 50% עד 70% מהיולדות, נמשך משעות ועד כשבועיים, ולרוב עובר מעצמו. דיכאון אחרי לידה הוא מצב אחר: הוא מופיע אצל כ-10% מהיולדות, יכול להתחיל בהריון או בכל שלב בשנה שאחרי הלידה, נמשך יותר משבועיים ומשפיע על רוב שעות היום. דיכאון אחרי לידה הוא לא חולשה ולא כישלון, הוא מצב רפואי שאפשר לטפל בו. אם משהו כאן מוכר לכם, אתם לא לבד, ויש למי לפנות.

אם עולות מחשבות לפגוע בעצמכם או בתינוק, או מחשבות על מוות, זה מצב חירום. אל תישארו לבד: התקשרו למד"א ב-101 או פנו לחדר המיון הקרוב. לשיחה מיידית ואנונימית אפשר להתקשר לער"ן ב-1201.

בייבי בלוז או דיכאון: ההבדל

שני המצבים יכולים להיראות דומים בהתחלה. מה שמבדיל ביניהם הוא בעיקר משך הזמן, העוצמה וההשפעה על היום-יום.

הנתונים בטבלה הם של משרד הבריאות. ההבחנה החשובה: אם הדכדוך לא חולף אחרי שבועיים, מחמיר, או מופיע בשלב מאוחר יותר, ייתכן שמדובר בדיכאון, ושווה לפנות לעזרה.

מה מרגישים בבייבי בלוז

לפי משרד הבריאות, הדכדוך נובע כנראה מהשינויים ההורמונליים אחרי הלידה, יחד עם העייפות והלילות הקצרים. אפשר להרגיש:

• שינויים חדים במצב הרוח: רגע של שמחה ורגע אחריו בכי
• בכי בלי סיבה ברורה
• אי שקט, דאגנות יתר או כעס
• קושי להתרכז
• קושי לישון גם כשהתינוק ישן

מה עוזר: לשתף את מי שקרוב אליכם או את אחות טיפת חלב, לנוח כשאפשר, גם ביום, ולתת לעצמכם רשות לבכות. זה יעבור.

סימנים שכדאי להכיר

לפי משרד הבריאות, אם אחד או יותר מהסימנים האלה מופיע ברוב שעות היום, ברוב הימים, במשך שבועיים לפחות, חשוב לפנות לאבחון ולעזרה:

• מצב רוח ירוד ועצבות במשך רוב היום
• אובדן עניין או הנאה מדברים
• קשיי שינה, נדודי שינה או שינה מרובה מאוד
• אי שקט ומתח, או להפך, איטיות
• תחושת חוסר ערך או אשמה
• עייפות וחוסר מרץ מעבר למה שצפוי מטיפול בתינוק
• קושי להתרכז או לקבל החלטות, גם פשוטות
• שינויים בתיאבון או במשקל
• מחשבות על מוות או על פגיעה עצמית

משרד הבריאות מציין גם סימנים נוספים: בכי בלי הפסקה, תחושת ייאוש, תחושת ריחוק מהתינוק, חרדה מוגזמת לשלומו, ומחשבות שליליות כלפיו. מחשבות כאלה מפחידות מאוד, ובגללן הרבה הורים שותקים. חשוב לדעת: הן סימן לכך שצריך עזרה, לא סימן לכך שאתם הורים רעים. ספרו עליהן לאיש מקצוע.

דיכאון יכול לפגוע בכל אחת. לפי משרד הבריאות, הוא מופיע בלי קשר לגיל, למוצא או למצב כלכלי, יכול להופיע לראשונה גם בלידה שנייה או שלישית, וגם אצל נשים שמתמודדות בדרך כלל היטב עם עומס. יש גורמים שמעלים את הסיכון, כמו דיכאון או חרדה בעבר, הריון או לידה מורכבים, תינוק שנולד מוקדם או חולה, היעדר תמיכה, אירועי חיים קשים או קשיים בזוגיות. אבל גם בלי אף אחד מהם, זה יכול לקרות.

כשזה מתחיל כבר בהריון

דיכאון וחרדה לא תמיד מחכים ללידה. משרד הבריאות מצטט את הספרות המקצועית: מבין האמהות שמתמודדות עם מצוקה נפשית סביב הלידה, כ-30% נכנסו להריון כבר עם תסמינים, כ-30% פיתחו אותם במהלך ההריון, ואצל כ-40% המצוקה התחילה אחרי הלידה. לכן, אם אתן מרגישות עצב, חרדה או ריקנות כבר בהריון, זה הזמן לדבר על זה עם הרופא או האחות במעקב ההריון. לפי משרד הבריאות, דיכאון בהריון רצוי לטפל עוד לפני הלידה.

מה עוזר להתכונן: מידע מוקדם ומציאותי על הלידה ועל החודשים הראשונים, קורס הכנה ללידה שעוסק גם בצד הרגשי, ושיחה מראש עם בן או בת הזוג והמשפחה על הסימנים ועל סוג העזרה שתצטרכו. משרד הבריאות ממליץ שגם המשפחה תכיר את הנושא, כדי שתוכל לזהות סימנים ולעזור בזמן.

גם אבות

דיכאון אחרי לידה לא קורה רק ליולדות. משרד הבריאות כותב שגם גברים יכולים לחוות דיכאון אחרי לידה, ושקשה יותר לזהות אותו, כי מדברים עליו פחות וגברים נוטים פחות לשתף. הסימנים אצל אבות יכולים להיראות אחרת:

• כעס, עצבנות או ריבים יותר מהרגיל, אימפולסיביות
• מתח וחוסר שקט
• שינויים בתיאבון, נדודי שינה
• כאבי ראש או בעיות עיכול
• התרחקות מהמשפחה ומחברים, אובדן עניין בדברים שפעם היו מהנים
• קושי להתרכז או לקבל החלטות

אם חלק מהסימנים האלה נמשכים שבועיים ויותר, משרד הבריאות ממליץ לא לחכות: לפנות לטיפת חלב או לרופא המשפחה. הסיכון גבוה יותר כשיש היסטוריה של דיכאון, קשיים בזוגיות, או כשבת הזוג עצמה מתמודדת עם דיכאון אחרי לידה. וכשאחד מבני הזוג מתמודד, כדאי לשים לב גם לשני.

איפה מקבלים עזרה בישראל

לפי משרד הבריאות, אפשר לטפל בדיכאון אחרי לידה, וחשוב לטפל בו מוקדם ככל האפשר. בלי טיפול המצב עלול להחמיר. אלה הכתובות:

טיפת חלב. האחות בטיפת חלב שואלת על המצב הרגשי כחלק מהמעקב, ואפשר גם לפנות אליה ביוזמתכם. מוקד אחיות טיפת חלב זמין בטלפון *5400.

קופת החולים. רופא או רופאת המשפחה, רופא הנשים, או האחות שליוותה אתכם בהריון יכולים להפנות לטיפול. לקופות יש גם מוקדי תמיכה נפשית:

ער"ן, עזרה ראשונה נפשית. קו חם בטלפון 1201, וגם סיוע נפשי אונליין, באופן אנונימי. לער"ן יש שירות תמיכה ייעודי לאמהות ולאבות בהריון ואחרי לידה.

סה"ר, סיוע והקשבה ברשת. צ'אט אנונימי וחינמי לתמיכה נפשית, גם בוואטסאפ, למי שקשה לו לדבר בטלפון. כדאי לבדוק באתר את שעות הפעילות.

הטיפול מותאם לכל אחת ואחד, ויכול לכלול שיחות טיפוליות, תמיכה, ולפעמים גם תרופות. אם אתן מניקות, ספרו על כך לרופא, כדי שיתאים טיפול שמתאים להנקה. ההחלטה מתקבלת יחד עם הצוות המטפל.

איך בן או בת הזוג והמשפחה יכולים לעזור

משרד הבריאות מציין שלעיתים קרובות דווקא בני הזוג, המשפחה והחברים הם הראשונים שמבחינים בשינוי. אם אתם לצד מישהי (או מישהו) שמתמודדת:

• להקשיב בלי לתקן: "אני רואה שקשה לך, ואני כאן" עוזר יותר מ"תסתכלי כמה יש לך על מה לשמוח"
• לא לחכות שיבקשו: לקחת לילה, להכין אוכל, לטפל באחים, לסדר את הבית
• לאפשר שינה: שינה היא חלק מההחלמה. משמרות לילה, או לפחות רצף אחד של כמה שעות בלי הפרעה, עושים הבדל
• ללוות לעזרה: להציע לקבוע תור, להצטרף לטיפת חלב או לרופא, לשבת ליד כשמתקשרים
• להגביל ביקורים שמעייפים, ולהזמין את אלה שבאמת עוזרים
• לשים לב גם לעצמכם: גם התומכים מתעייפים, וגם אבות ובנות זוג יכולים לחוות דיכאון

עוד דרך מעשית לחלק את העומס היא שיהיה לשניכם, ולמי שעוזר, אותו מידע. ביומן משותף, כמו בליה, כל אחד רואה מתי התינוק אכל וישן ויכול לקחת משמרת בלי לשאול ובלי להעיר. אם סבא וסבתא חלק מהעזרה, כתבנו גם על שיתוף סבא וסבתא בטיפול.

מה אתם יכולים לעשות בשביל עצמכם

ההמלצות של משרד הבריאות מתאימות לכל הורה טרי, ובמיוחד בתקופה קשה:

• לשתף את בן או בת הזוג, משפחה, חברים ואנשי מקצוע
• לבקש עזרה, ולהסכים לקבל אותה כשמציעים
• לאכול ארוחות סדירות, לשתות, ולזוז מעט כל יום, גם הליכה קצרה
• לישון כשהתינוק ישן, גם באמצע היום
• לנתק את הטלפון כשצריך שקט, לוותר על מה שלא הכרחי, ולצאת מדי פעם כשמישהו שאתם סומכים עליו נשאר עם התינוק

אם לילות ארוכים של השכמות מכבידים במיוחד, יש לנו מדריך על השכמות לילה. ואם התינוק בוכה שעות ואתם מרגישים שאתם בקצה, קראו את המדריך על גזים וקוליק, שכולל גם איך לקחת פסק זמן בטוח.

מתי זה מצב חירום

רוב ההורים שמתמודדים עם דיכאון אחרי לידה מחלימים עם טיפול. אבל יש מצבים שבהם לא מחכים לתור:

פנו מיד למיון או התקשרו למד"א ב-101 אם:

• יש מחשבות לפגוע בעצמכם או בתינוק, או מחשבות אובדניות
• יש תחושה שאתם לא מסוגלים לשמור על עצמכם או על התינוק

פסיכוזה אחרי לידה היא מצב נדיר (לפי משרד הבריאות, 0.14% עד 0.26% מהיולדות), שמופיע לרוב בשבועיים הראשונים אחרי הלידה, לפעמים כבר בשעות הראשונות. היא מחייבת טיפול רפואי מיידי. הסימנים, לפי משרד הבריאות:

• הזיות, או מחשבות ואמונות לא מציאותיות
• דיבור או מחשבות מהירים מאוד, התרוממות רוח לא סבירה
• בלבול, חשדנות או פחד לא מוסבר
• אי שקט, חוסר שינה, אובדן עכבות או התנהגות שלא מתאימה לאדם

אם אתם בני זוג או משפחה ומזהים סימנים כאלה, אל תשאירו את היולדת לבד, ופנו מיד לעזרה רפואית.

ובכל רגע של מצוקה, גם כשזה לא חירום, אפשר להתקשר לער"ן ב-1201. לפעמים שיחה אחת היא הצעד הראשון.

המידע כאן נועד לעזור לזהות ולפנות לעזרה, ואינו מחליף אבחון או טיפול של איש מקצוע.