תמ"ל ובקבוק: איך מכינים נכון ובטוח

כדי להכין בקבוק תמ"ל בבטחה: רוחצים ידיים, משתמשים בבקבוק נקי ומעוקר, מרתיחים מים במשך שתי דקות, מוסיפים את האבקה בכפית המידה שבקופסה לפי הוראות היצרן, מנערים, בודקים את החום על גב כף היד ומאכילים מיד. משרד הבריאות מדגיש שאבקת תמ"ל אינה סטרילית, ולכן ההקפדה על מים רתוחים, ניקיון ועיקור היא לא עניין של פדנטיות אלא של בטיחות.

במדריך הזה, בלי שמות של מותגים: הכנה צעד אחר צעד, אילו מים, עיקור, כמה זמן אפשר לשמור, סוגי תמ"ל, הנקה משולבת והאכלה קשובה מבקבוק.

הכנת בקבוק תמ"ל צעד אחר צעד

לפי ההנחיות של משרד הבריאות:

1. משטח נקי וידיים נקיות. מכינים על משטח עבודה נקי, ורוחצים ידיים היטב במים חמים וסבון לפני כל הכנה.
2. בקבוק ופטמה נקיים ומעוקרים. בקבוק מפלסטיק ללא BPA או מזכוכית, ופטמה בלי קרעים, סדקים או שריטות.
3. מים רתוחים. מרתיחים את המים במשך שתי דקות רצופות בכלי מכוסה, כמו קומקום (פירוט בפרק הבא).
4. מוזגים את המים לבקבוק לפי הכמות שבהוראות היצרן.
5. מוסיפים אבקה בכפית המידה שבקופסה בלבד. הכפית צריכה להיות יבשה לגמרי, ולא מחזירים אותה לתוך הקופסה אחרי השימוש. מקפידים על היחס שבהוראות. אבקה עודפת או חסרה משנה את ריכוז התמ"ל.
6. מרכיבים את הפטמה ומנערים היטב.
7. בודקים את החום על ידי טפטוף על גב כף היד. התמ"ל צריך להרגיש פושר, לא חם.
8. מאכילים מיד, וזורקים את מה שנשאר בבקבוק בסוף הארוחה.

ועוד כמה כללים מאותו עמוד: קונים קופסה ממקום מוכר, לא משתמשים בקופסה פגומה, דולפת, חלודה או פגת תוקף, ומאחסנים אותה במקום קריר ויבש, לא במקרר ולא במקפיא. כדאי גם לבדוק על הקופסה כמה זמן מותר להשתמש בה מרגע הפתיחה.

אילו מים ובאיזו טמפרטורה

מה משרד הבריאות ממליץ: אפשר להשתמש במי ברז קרים, במים מינרליים, או במים ממתקן עם תו תקן ישראלי שמתוחזק לפי הוראות היצרן. בכל מקרה, חובה להרתיח את כל סוגי המים במשך שתי דקות רצופות בקומקום מכוסה, ואז לקרר לטמפרטורת החדר. מים מינרליים קונים רק בעסק עם רישיון למכירת מזון, בודקים תאריך תפוגה, ונמנעים מבקבוקים שעמדו הרבה זמן בשמש.

איפה המקורות לא מסכימים: שירות הבריאות הבריטי (NHS) ממליץ על גישה אחרת: להשאיר את המים שהורתחו בקומקום לא יותר מ-30 דקות, כך שיישארו בטמפרטורה של 70 מעלות לפחות כשמערבבים את האבקה, ואז לקרר את הבקבוק הסגור מתחת למים זורמים. ההיגיון: גם בקופסה סגורה האבקה יכולה להכיל חיידקים, ומים חמים מאוד משמידים אותם.

מה עושים עם זה? בישראל, ההנחיה הרשמית היא של משרד הבריאות, ובה כדאי לפעול. אם יש לכם שאלה לגבי המצב שלכם, למשל תינוק פג או תינוק עם מחלת רקע, שאלו את אחות טיפת חלב או את רופא הילדים. בכל שיטה, שני דברים לא משתנים: המים מורתחים, ובודקים שהתמ"ל לא חם מדי לפני שמאכילים.

חימום: אם צריך לחמם תמ"ל מוכן, משרד הבריאות ממליץ להעמיד את הבקבוק בכלי עם מים חמים או במחמם בקבוקים, עד 15 דקות. לא מחממים במיקרוגל: הוא מחמם באופן לא אחיד ועלול לגרום לכוויות.

עיקור וחיטוי בקבוקים

שני שלבים, ושניהם נחוצים:

ניקוי אחרי כל האכלה. שוטפים את הבקבוק והפטמה מיד אחרי ההאכלה. אחר כך מנקים את הבקבוקים, הפטמות, המכסים והטבעות במברשות ייעודיות, במים חמים וסבון, או במדיח בטמפרטורה של 65 מעלות ומעלה. מעבירים מים דרך החורים בפטמה כדי לוודא שהם לא סתומים. משרד הבריאות ממליץ לנקות בגיגית נפרדת ולא בכיור עם כל כלי המשפחה.

עיקור. אחרי הניקוי:

• מרתיחים את הבקבוקים והפטמות בסיר, כשהמים מכסים אותם, במשך חמש דקות, או משתמשים במכשיר סטריליזציה לפי הוראות היצרן.
• מייבשים באוויר, במתקן ייבוש. לא מייבשים במגבת מטבח או במגבת משומשת, רק במגבת נקייה מכביסה שעוד לא השתמשו בה.
• עד מתי? לפי משרד הבריאות, בקבוקים לתמ"ל מעקרים לפחות פעם ביום עד גיל שנה. בקבוקים לחלב אם ולמים, לפחות פעם ביום עד גיל חצי שנה.

חשוב לזכור: עיקור לא מחליף ניקוי יסודי. הוא בא בנוסף אליו.

ועוד לגבי הציוד: קונים בקבוקים עם תו תקן ישראלי, מחליפים בקבוקים ופטמות שנשחקו או נסדקו, ולא גוזרים את הפטמה כדי להגביר את הזרימה.

כמה זמן אפשר לשמור תמ"ל מוכן

לפי משרד הבריאות:

גם ה-NHS ממליץ להכין כל בקבוק בנפרד, רק כשהתינוק צריך אותו, כי חיידקים מתרבים מהר בטמפרטורת החדר ומקרר רק מאט את הקצב.

סוגי תמ"ל: מה ההבדלים

על המדפים יש הרבה סוגים, והפרסום יכול לבלבל. מה שחשוב לדעת:

• תמ"ל רגיל על בסיס חלב פרה מתאים לרוב התינוקות. משרד הבריאות כותב שאין צורך לבחור תמ"ל מיוחד בלי הנחיה מגורם רפואי, ושאפשר לתת את המוצר הסטנדרטי. הוא גם מזכיר שהחברות המייצרות הן חברות מסחריות.
• "שלב 1" הוא התמ"ל לחצי השנה הראשונה, ולפי ה-NHS גם הוא היחיד שהתינוק צריך בשנה הראשונה, אלא אם קיבלתם הנחיה אחרת. ה-NHS כותב שמעבר לתמ"ל המשך (שלב 2) בגיל חצי שנה לא נמצא כמועיל, ושאסור לתת אותו לתינוקות מתחת לגיל חצי שנה.
• תמ"ל "לתינוק רעב": לפי ה-NHS, אין ראיות שתינוקות נרגעים או ישנים יותר איתו.
• תמ"ל נגד גזים או קוליק ("קומפורט"): לפי ה-NHS, אין ראיות שהוא מונע קוליק או עצירות.
• תמ"ל נגד פליטות (AR), תמ"ל ללא לקטוז, ותמ"ל על בסיס סויה: לפי ה-NHS, רק בהמלצה ובמעקב רפואי. סויה מתאימה לפי ה-NHS רק מגיל חצי שנה.
• אלרגיה לחלב פרה: מטופלת בתמ"ל מיוחד (הידרוליזט מלא) לפי הנחיית רופא. תמ"ל מחלב עיזים לא מתאים במקרה כזה, ולפי ה-NHS הוא גם לא מפחית את הסיכוי לאלרגיה.

ולגבי מעבר בין סוגים או מותגים: אם התינוק אוכל טוב, עולה במשקל ונראה רגוע, אין צורך להחליף. אם אתם שוקלים מעבר בגלל פליטות, אי שקט או פריחה, התייעצו קודם עם רופא הילדים או טיפת חלב. ובכל מקרה, משרד הבריאות מזכיר שהכמויות שכתובות על הקופסה לא בהכרח מתאימות לצרכים של התינוק שלכם.

הנקה משולבת עם תמ"ל

הרבה משפחות משלבות הנקה ותמ"ל, מסיבות שונות. זה אפשרי, וכמה דברים עוזרים לשמור על ההנקה:

• פטמה בזרימה איטית. משרד הבריאות ממליץ לבחור פטמה עם חור שמתאים לקצב האכילה של התינוק, כדי לשמור על מנגנון הרעב והשובע וגם על ההנקה.
• האכלה קשובה מבקבוק (פירוט בפרק הבא), כולל החלפת צדדים בין זרוע ימין לשמאל, בדומה להנקה.
• ייעוץ מקצועי. משרד הבריאות מציין שאם לא מניקים מההתחלה ומתחרטים, החזרה להנקה יכולה להיות קשה, ושיועצת הנקה או אחות טיפת חלב יכולות לעזור. גם אם רוצים להגדיל או להקטין את חלק ההנקה, כדאי להתייעץ.

ואם החלטתם לא להניק, או שלא הצלחתם, זו החלטה לגיטימית לגמרי. משרד הבריאות כותב במפורש שהבחירה שלכם.

האכלה קשובה מבקבוק

משרד הבריאות מגדיר האכלה קשובה כדרך המומלצת להאכיל מבקבוק. הרעיון: התינוק מוביל את הקצב והכמות, ואתם קוראים את הסימנים שלו.

סימני רעב, לפי משרד הבריאות:

• מוקדמים: תזוזות, פתיחת פה, הזזת ראש מצד לצד וחיפוש פטמה
• מתקדמים: התמתחות, יותר תנועה, ידיים לפה
• מאוחרים: בכי, תנועות עצבניות ופנים מאדימות. עדיף להאכיל לפני שמגיעים לבכי

סימני שובע: האטה בקצב, שחרור הפטמה, הזזת הראש ממנה, ובערך מגיל 4 חודשים גם נשיכת הפטמה.

איך עושים את זה בפועל:

• מחזיקים את התינוק על הידיים, קרוב, עם ראש מוגבה ותמיכה בראש. לא מאכילים בשכיבה, ולא משעינים את הבקבוק על חפץ. משרד הבריאות קושר אכילה בשכיבה לסיכון מוגבר לדלקות אוזניים ולעששת.
• מחזיקים את הבקבוק כמעט מאוזן ומורם מעט, כך שקצה הפטמה מלא בחלב. זה בסדר שיש אוויר בחלק מהפטמה.
• עוצרים כשהתינוק מראה סימני שובע, מציעים שוב אחרי הפסקה קצרה, ואם הוא לא מעוניין, מסיימים. לא מכריחים לסיים את הבקבוק.
• ארוחה נמשכת בדרך כלל 10 עד 20 דקות בממוצע, לפי משרד הבריאות.
• לעולם לא משאירים תינוק לבד עם בקבוק.

המדד הכי חשוב לכך שהתינוק אוכל מספיק, לפי משרד הבריאות, הוא העלייה במשקל בטיפת חלב. לצד זה, 4 עד 6 חיתולים רטובים ביום הם סימן שהתינוק לא מיובש. כמה מ"ל בערך מתאים לגיל ולמשקל, תוכלו לבדוק במחשבון כמות תמ"ל ובמאמר כמה תינוק צריך לאכול. משרד הבריאות מציין שתינוקות שניזונים מתמ"ל בדרך כלל לא צריכים יותר מליטר ביממה.

עד איזה גיל תמ"ל

• עד גיל שנה, תמ"ל (או חלב אם) הוא משקה החלב של התינוק. חלב פרה כמשקה לא מתאים לפני גיל שנה.
• מגיל חצי שנה אפשר להתחיל להרגיל לשתייה מכוס אימון. משרד הבריאות מציין שהאכלה ממושכת מבקבוק עלולה לגרום לעששת ולאכילת יתר. כוסות שמשמשות לתמ"ל מעקרים עד גיל שנה.
• אחרי גיל שנה, לפי משרד הבריאות, אין צורך רפואי בתמ"ל. פעוטות יכולים לשתות חלב רגיל ומים, ורוב התזונה שלהם אמורה להגיע מאוכל.

כשמתחילים מוצקים סביב חצי שנה, כמות התמ"ל צפויה לרדת בהדרגה. על המעבר הזה, במאמר התחלת מוצקים.

לרשום בקבוקים וכמויות

כשמאכילים בתמ"ל, קל לאבד את הספירה: כמה התינוק שתה בבוקר? מתי היה הבקבוק האחרון? ומי האכיל בלילה? רישום פשוט עוזר לזהות דפוס, לראות אם הכמויות עולות עם הגיל, ולהגיע לטיפת חלב עם תמונה ברורה.

ביומן של ליה רושמים בקבוק בלחיצה, עם הכמות במ"ל, והאפליקציה סוכמת לבד כמה התינוק אכל היום ומתי הייתה ההאכלה האחרונה. אם משלבים הנקה ובקבוקים, שני סוגי ההאכלה נרשמים באותו יומן, ושני ההורים רואים את אותו מידע.

ואם עולות שאלות על הכמויות, המשקל או ההכנה, מוקד אחיות טיפת חלב זמין בטלפון *5400 (שלוחה 1 ואז 9), בימים א'-ה' בין 16:00 ל-21:00 ובשישי בין 08:00 ל-13:00.