גמילה מהנקה: איך עושים את זה בהדרגה ובלי גודש

הדרך העדינה ביותר לגמול מהנקה היא בהדרגה: מורידים הנקה אחת בכל כמה ימים או שבועות, מציעים במקומה אוכל, שתייה או פעילות משותפת, ומשאירים את ההנקות האהובות ביותר, לרוב של הבוקר או של לפני השינה, לסוף. כך הגוף מייצר פחות חלב בקצב שמתאים לו, והסיכוי לגודש ולדלקת בשד קטן. משרד הבריאות ממליץ על הנקה בלעדית עד חצי שנה ועל המשך הנקה לצד מזונות משלימים עד גיל שנתיים ויותר, כל עוד זה מתאים לכם, ומדגיש שכל החלטה של האם לגבי סיום ההנקה היא לגיטימית.

מתי להפסיק: אין גיל נכון אחד

ההמלצה של משרד הבריאות, בדומה לארגון הבריאות העולמי (WHO), היא הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה, ולאחר מכן הנקה לצד מזונות משלימים עד גיל שנתיים, ויש אמהות שמניקות גם יותר. אבל בפועל, ההנקה מסתיימת בגילים שונים מאוד ומסיבות שונות: מחלה, חזרה לעבודה, תינוק שמאבד עניין, או פשוט תחושה שהגיע הזמן.

משרד הבריאות מבחין בין שלוש דרכים לגמילה:

אם נכפתה עליכן הפסקת הנקה, למשל לפני טיפול רפואי, משרד הבריאות ממליץ להתכונן כמה שאפשר ולקבל ייעוץ מקצועי. לפעמים ממליצים על תרופה לייבוש חלב, וזו החלטה שעושים עם רופא.

מצבים שלא מחייבים להפסיק

משרד הבריאות מונה כמה מצבים שגורמים לאמהות לחשוב על גמילה, אף שהם לא סיבה לכך כשלעצמם:

• תינוק שבוכה יותר מהרגיל. יכול להיות שזו קפיצת גדילה.
• נשיכות. מוציאים את הפטמה בעדינות, אומרים בקול רגוע שלא נושכים, ומנסים שוב אחרי כמה דקות. תינוק רעב בדרך כלל יונק בלי לנשוך.
• בקיעת שיניים. היא לא סימן שהתינוק מוכן לגמילה.
• הנקות לילה מתישות. אפשר לשאוב ולחלק חלק מהאכלות הלילה עם בן או בת הזוג.
• חזרה לעבודה. אפשר להמשיך להניק גם אחריה.
• לחץ מהסביבה. משפחתי, חברתי או תרבותי.

אם אחד מאלה הוא מה שמוביל אתכן לגמילה ואתן בעצם רוצות להמשיך, שווה לדבר קודם עם יועצת הנקה או אחות טיפת חלב. ואם החלטתן לגמול, זו החלטה לגיטימית לגמרי.

גמילה הדרגתית: תוכנית לדוגמה

נניח פעוטה בת שנה שיונקת 4 פעמים ביממה: בבוקר, בצהריים, אחר הצהריים ולפני השינה. כך יכולה להיראות גמילה מתוכננת. זו דוגמה, לא מרשם. אפשר ללכת לאט יותר, ולעצור כשצריך.

המפתח הוא הקצב. אם השדיים מתמלאים ולא נרגעים, או אם הפעוט מתקשה מאוד, מחכים עוד כמה ימים לפני הצעד הבא. משרד הבריאות מזכיר שזה תהליך אישי, ולא כדאי להשוות לגמילה של אמא ותינוק אחרים.

כמה זמן לוקחת גמילה?

אין מספר אחד. לפי ההמלצה של משרד הבריאות להוריד הנקה אחת בכל כמה ימים או שבועות, גמילה מתוכננת נמשכת בדרך כלל כמה שבועות, ולפעמים חודשיים ויותר. זה תלוי בכמה הנקות היו בהתחלה, בגיל התינוק ובקצב שבו הגוף שלכן מסתגל. חזרתן לעבודה ורוצות לשמור על חלק מההנקות? גם גמילה חלקית, למשל רק הנקות בוקר וערב, היא אפשרות. על כך תמצאו מידע במדריך חזרה לעבודה אחרי לידה, ועל הקצב הטבעי של ההנקות בכל גיל במדריך הנקה כל כמה זמן.

איזו הנקה מורידים קודם

אין כלל רשמי, אבל כמה עקרונות עוזרים:

• מתחילים מההנקה שהתינוק הכי פחות מחובר אליה. לרוב זו הנקה באמצע היום, כשיש הרבה הסחות.
• הנקות של הרדמה ושל בוקר משאירים לסוף. הן לרוב הכי רגשיות, לתינוק ולאם.
• משנים את השגרה סביב ההנקה שירדה. משרד הבריאות ממליץ להסיח את הדעת עם מאכל אחר או פעילות חווייתית בזמנים שבהם הפעוט היה רגיל לינוק. אם תמיד הנקתן בכורסה מסוימת, שבו במקום אחר.
• מגייסים עזרה. משרד הבריאות מציע להיעזר בבן או בת הזוג ובמשפחה, בהאכלה ובמשחק. לפעמים פשוט עדיף שמישהו אחר יהיה שם בשעה של ההנקה שירדה.

גמילה מהנקת לילה

הרבה אמהות מתחילות דווקא מהלילה, כי שם העייפות הכי גדולה. כמה דברים חשובים לדעת:

• לפני הכול, לגבי הגיל: משרד הבריאות מציין שזה נורמלי וטבעי שתינוקות בשנה הראשונה מתעוררים בלילה לאכול. אצל תינוקות צעירים, הנקות לילה הן צורך ולא הרגל.
• אחרי גיל חצי שנה משרד הבריאות מציין שאפשר להתחיל ללמד את התינוק להירדם בחזרה בעצמו, למשל להפריד בין אוכל לשינה: להניק עד שהתינוק מנמנם אבל עדיין לא ישן, ולתת לו כמה דקות לנסות להירדם לבד לפני שקמים אליו.
• ארוחה גדולה לפני השינה לא פותרת. לפי משרד הבריאות, התעוררויות לילה הן חלק מההתפתחות ולא נובעות מרעב, ולכן "להעמיס" לפני השינה לא מפחית אותן.
• מי שקם משנה את התמונה. כשבן או בת הזוג ניגשים לתינוק בלילה, עם חיבוק, ליטוף או מים בכוס (לתינוק שכבר שותה מים), הציפייה להנקה נחלשת מהר יותר.

אחות טיפת חלב יכולה ללוות גם את התהליך הזה, ללא תשלום, בתחנה או במוקד הטלפוני. על התעוררויות לילה בכלל, ראו השכמות לילה: למה התינוק מתעורר.

גודש בזמן גמילה: מה עוזר

גם בגמילה הדרגתית השדיים מרגישים לפעמים מלאים ולא נוחים בימים שאחרי שהורדתן הנקה. משרד הבריאות מפרט את עקרונות ייבוש החלב באופן טבעי:

• מפנים קצת חלב להקלה בלבד. שאיבה או סחיטה ידנית עד שהלחץ יורד, לא עד ריקון מלא. ריקון מלא מאותת לגוף לייצר עוד.
• קומפרס חם לפני הפינוי, וקומפרס קר אחריו. בין ההנקות אפשר להניח קומפרס קר על השד (לא על הפטמה) כ-20 דקות.
• חזייה תומכת ונוחה, לא לוחצת. חזייה לוחצת עלולה לגרום לחסימת צינורית.
• מצמצמים בהדרגה את התדירות ואת משך הפינוי, עד שאין בו צורך.

מתי פונים לעזרה: אם יש גוש קשה, אזור אדום, חם וכואב בשד, או תחושה כמו שפעת עם חום וצמרמורת, ייתכן שמתפתחת דלקת בשד. לפי משרד הבריאות, אם האודם לא עובר אחרי 12 עד 24 שעות, או אם יש חום ותחושה כללית לא טובה, פונים בהקדם לרופא ומספרים שאתן מניקות. גם גודש שלא משתפר הוא סיבה לפנות לטיפת חלב או ליועצת הנקה.

עוד דבר שכדאי לדעת מראש: משרד הבריאות מציין שהפרשה של מעט חלב, בעיקר בגירוי, יכולה להימשך חודשים ועד שנה אחרי סוף הגמילה, וזה תקין. גם השדיים משנים מראה ונעשים רכים וקטנים יותר, ובהדרגה חוזרים לעצמם.

מה התינוק אוכל ושותה במקום

זה תלוי בגיל:

• לפני גיל חצי שנה: ההנקה מוחלפת בתמ"ל. על הכנה נכונה ובטוחה, ראו הכנת תמ"ל ובקבוק. כדאי לתאם את המעבר עם אחות טיפת חלב.
• מחצי שנה עד שנה: התינוק כבר אוכל מזונות משלימים, אבל עדיין צריך חלב אם או תמ"ל. משרד הבריאות קובע שעד גיל שנה לא נותנים חלב פרה כמשקה או כתחליף לחלב אם או לתמ"ל.
• מגיל שנה: רוב התזונה מגיעה מאוכל מגוון בארוחות משפחתיות, ומים הם המשקה העיקרי. על התאמת המשקאות והחלב לגיל כדאי להתייעץ עם האחות בטיפת חלב.

ובכל גיל, שווה להתחיל עם כוס. משרד הבריאות ממליץ להתחיל להציע כוס בארוחות כבר סביב חצי שנה ולהשלים את המעבר מבקבוק לכוס עד גיל שנה וחצי. כך, אם הגמילה מהנקה מגיעה אחרי גיל שנה, לא צריך להרגיל קודם לבקבוק ואחר כך להיגמל גם ממנו.

ההיבט הרגשי, לאמא ולתינוק

גמילה היא לא רק עניין פיזי. משרד הבריאות כותב במפורש שיש נשים שחוות דכדוך ועצבות כשהן מפסיקות להניק, בין השאר בגלל השינויים ההורמונליים, במיוחד בגמילה פתאומית. זה יכול להפתיע גם מי שרצתה לגמול.

כמה דברים שעוזרים:

• תנו לעצמכן מקום להרגיש. אפשר להרגיש הקלה ועצב באותו יום.
• שמרו על קרבה בדרכים אחרות. חיבוק, סיפור בחיק, מגע עור לעור. התינוק לא מאבד את הקשר, רק את ההנקה.
• בקשו תמיכה. משרד הבריאות מדגיש שהתמיכה של בן או בת הזוג באם בזמן הגמילה חשובה לא פחות מהטיפול בתינוק הנגמל.
• שימו לב לעצמכן. אם תחושת העצב לא חולפת אחרי כמה שבועות, או מקשה על התפקוד, פנו לרופאת המשפחה או לאחות טיפת חלב. מידע נוסף תמצאו במדריך דיכאון אחרי לידה ובייבי בלוז.

גם אצל התינוק או הפעוט ייתכנו כמה ימים של יותר בכי, יותר צורך בקרבה או שינה פחות טובה. זה טבעי, ובדרך כלל עובר כשהשגרה החדשה מתייצבת.

לעקוב אחרי מספר ההנקות

בגמילה הדרגתית קל לאבד את הספירה: האם הורדנו כבר את הנקת הצהריים לגמרי, או שהיא חזרה ביומיים האחרונים? רישום פשוט עוזר לראות את המגמה, ולהחליט מתי לעבור לשלב הבא.

ביומן של ליה כל הנקה נרשמת בלחיצה, והסטטיסטיקות מראות כמה הנקות היו בכל יום ואיך המספר יורד משבוע לשבוע. אפשר לרשום באותו מקום גם כוסות ובקבוקים, ולראות שהתינוק מקבל מספיק נוזלים בזמן המעבר. ואם זו הפעם הראשונה שאתם מתעדים, המדריך יומן הנקה: מה לרשום יעזור להתחיל.

לשאלות, תמיכה וליווי לאורך הגמילה אפשר לפנות לאחיות טיפת חלב בתחנה, או למוקד "קול הבריאות" של משרד הבריאות בטלפון ‎*5400, שלוחה 9.