בדיקת NIPT (נקראת גם NIPS או "בדיקת דנ"א עוברי") היא בדיקת דם לאם שאפשר לעשות משבוע 10 להריון, והיא בודקת מקטעי דנ"א שמקורם בשליה ונמצאים בדם האם. לפי משרד הבריאות, היא מזהה יותר מ-98% מהעוברים עם תסמונת דאון, ויש לה רגישות גבוהה גם לטריזומיה 18 ו-13. אבל היא בדיקת סקר ולא בדיקה אבחנתית: תוצאה חריגה צריך לאשר בסיסי שליה או במי שפיר. בישראל היא לא בסל ונעשית באופן פרטי.
במדריך תמצאו מה הבדיקה מגלה ומה לא, למי היא מתאימה, איך היא משתלבת עם השקיפות העורפית, כמה זמן מחכים לתשובה ומה עושים עם תוצאה חריגה.
איך הבדיקה עובדת
בזמן ההריון משתחררים לדם האם מקטעים קטנים של דנ"א חופשי. מקורם בשליה, והם לרוב זהים לדנ"א של העובר. המעבדה סופרת את המקטעים ובודקת אם יש עודף או חוסר בחומר הגנטי של כרומוזומים מסוימים, מה שעלול לרמז על הפרעה כרומוזומלית. ומכיוון שהדנ"א מגיע מהשליה ולא ישירות מהעובר, לפעמים יש ביניהם הבדל, וזו אחת הסיבות שתוצאה חריגה צריך לאשר בבדיקה אבחנתית.
מבחינתכם זו בדיקת דם רגילה, בלי הכנה מיוחדת ובלי סיכון להריון. לפי משרד הבריאות, התשובה מגיעה בדרך כלל תוך 10 עד 14 ימים, לרופא שהפנה אתכם, והיא נמסרת בכתב. ACOG האמריקאי מציין כשבוע, וזמן ההמתנה בפועל תלוי במעבדה.
מה NIPT מגלה
| מה נבדק | מה אומרים הנתונים לפי משרד הבריאות |
|---|---|
| תסמונת דאון (טריזומיה 21) | רגישות של יותר מ-98% |
| טריזומיה 18 (תסמונת אדוארדס) | רגישות של כ-94% עד 98% |
| טריזומיה 13 (תסמונת פטאו) | רגישות של יותר מ-99% |
| הפרעות בכרומוזומי המין (כמו טרנר וקליינפלטר) | יכולה לגלות סיכון גבוה להפרעות השכיחות |
| מין העובר | מתגלה אם הבדיקה כוללת את כרומוזומי המין |
רגישות פירושה כמה מהעוברים שבאמת יש להם את התסמונת הבדיקה מזהה. בעמוד אחר של משרד הבריאות מופיע נתון של יותר מ-99% לתסמונת דאון. בכל מקרה, מדובר בשיעור זיהוי גבוה בהרבה מבדיקות הסקר הרגילות, כמו שקיפות עורפית וסקר שליש ראשון או התבחין המשולש. משרד הבריאות מציין גם שכושר הניבוי החיובי שלה גבוה משמעותית מזה של הסקר המשולב.
היום אפשר לבחור בין בדיקה בסיסית למורחבת. לפי משרד הבריאות, ההבדל הוא במספר התסמונות שנבדקות. לפני שבוחרים, שאלו את המעבדה בדיוק אילו מצבים כלולים, ומה ידוע על הדיוק של כל אחד מהם.
מה NIPT לא מגלה
כאן נמצאות רוב אי ההבנות, ולכן שווה לקרוא בעיון:
- היא לא אבחנה. גם תוצאה חריגה לא אומרת בוודאות שיש לעובר תסמונת. יש מצבים שבהם הבדיקה מראה סיכון מוגבר, והעובר בפועל תקין.
- היא לא בודקת את כל הכרומוזומים לעומק. לפי משרד הבריאות, היא לא מגיעה לרמת הפירוט של צ'יפ גנטי בסיסי שליה או במי שפיר.
- היא לא רואה מומים מבניים. מומי לב, מומים בעמוד השדרה ושאר בעיות מבנה מתגלים באולטרסאונד, בשקיפות העורפית ובסקירות המערכות.
- היא לא מגלה בעיות תפקוד והתפתחות. משרד הבריאות מונה כדוגמה מוגבלות שכלית, אוטיזם, חירשות ועיוורון.
- לפעמים אין תוצאה. במקרים נדירים אין מספיק דנ"א עוברי בדגימה, ואז ממליצים לחזור על הבדיקה.
למי הבדיקה מתאימה
לפי משרד הבריאות, NIPT מתאימה לכל הנשים, בהריון יחיד או בהריון תאומים, גם בסיכון נמוך וגם בסיכון מוגבר. היא שימושית במיוחד למי שרוצה הערכה מדויקת יותר מהסקר הרגיל, מוקדם, בלי הסיכון הקטן של בדיקה פולשנית.
מתי היא פחות מתאימה:
- כשממילא מתכננים בדיקה אבחנתית. משרד הבריאות כותב שבמקרה כזה התרומה שלה קטנה, חוץ מזה שאפשר לעשות אותה מוקדם יותר.
- כשכבר ידוע על סיכון מוגבר, למשל אחרי שקיפות עורפית של 3 מ"מ ומעלה. כאן משרד הבריאות ממליץ על אבחון בסיסי שליה או במי שפיר.
- שלישייה ומעלה: אין מספיק מידע על יעילות הבדיקה.
- אחרי דילול עוברים או כשאחד העוברים הפסיק להתפתח: לא מומלץ, בגלל שיעור מוגבר של תוצאות חיוביות כוזבות.
- מצבים שמחייבים התייעצות מראש עם המעבדה: הריון מתרומת ביצית, מחלת סרטן בעבר או בהווה אצל האם, השתלת איבר או מח עצם, או קבלת מנת דם בחודש שלפני הבדיקה.
מתי עושים NIPT
אפשר משבוע 10 ובכל שלב בהמשך ההריון. משרד הבריאות ממליץ לעשות אותה מוקדם ככל האפשר, אחרי השקיפות העורפית. הסיבה: השקיפות היא גם הצצה ראשונה למבנה העובר, ויכולה לגלות דברים שה-NIPT לא רואה. ואם התוצאה של השקיפות מראה סיכון גבוה, ייתכן שתעדיפו ללכת ישר לבדיקה אבחנתית.
לכן יש נשים שמתאמות את ה-NIPT סמוך לשקיפות, בסביבות שבוע 12 עד 13. היתרון של מועד מוקדם הוא שאם התוצאה חריגה, נשאר זמן לבדיקה אבחנתית.
NIPT מול הבדיקות האחרות
| סקר שליש ראשון | NIPT | סיסי שליה / מי שפיר | |
|---|---|---|---|
| סוג | סקר | סקר | אבחנתית |
| מתי | שבוע 11 עד סוף 13 | משבוע 10 | 11 עד 13 / 16 עד 22 |
| מה נדרש | אולטרסאונד ובדיקת דם | בדיקת דם | דגימה מהשליה או ממי השפיר |
| סיכון להפלה | אין | אין | 0.25% עד 0.5% / 0.1% עד 0.25% |
| רואה מבנה העובר | כן, חלקית | לא | לא |
| מימון | בסל בהשתתפות עצמית | פרטי, החזר חלקי בביטוח משלים | במימון משרד הבריאות לזכאיות |
נתוני הסיכון להפלה לפי משרד הבריאות. על מועדי כל הבדיקות לאורך ההריון קראו בטבלת בדיקות ההריון לפי שבועות.
איך זה בחו"ל
גם כאן כדאי לדעת שהמסגרת משתנה בין מדינות. ב-NHS הבריטי, למשל, NIPT מוצעת בעיקר כשלב שני: מי שקיבלה בסקר הרגיל תוצאה של סיכון מוגבר יכולה לבחור בין NIPT לבין בדיקה אבחנתית. ACOG האמריקאי מציג אותה כאחת מאפשרויות הסקר שאפשר להציע, ומדגיש שתוצאה חיובית צריך לאשר במי שפיר או בסיסי שליה. בישראל, לפי משרד הבריאות, היא מתאימה לכל אישה שרוצה בה, כבדיקה פרטית.
איך מחליטים אם לעשות
אין כאן תשובה נכונה אחת. כמה שאלות שיכולות לעזור לכם לחשוב, לבד או עם הרופא:
- מה אתם רוצים לדעת, ומתי? אם חשוב לכם לקבל תמונה מדויקת יחסית כבר בשליש הראשון, NIPT נותנת את זה בלי סיכון.
- האם בכל מקרה תעשו בדיקה אבחנתית? למשל בגלל גיל 32 ומעלה, ממצא בשקיפות או רקע משפחתי. אם כן, התרומה של NIPT קטנה.
- מה תעשו עם תוצאה חריגה? כדאי לדעת מראש שהצעד הבא יהיה ייעוץ גנטי ובדיקה אבחנתית, ושיש זמן לעשות אותם.
- מה מצב ההחזר שלכם? כדאי לבדוק בביטוח המשלים לפני שמזמינים.
ייעוץ גנטי אפשר לבקש גם לפני הבדיקה, לא רק אחרי תוצאה חריגה, והוא יכול לעזור מאוד כשמתלבטים.
כמה זה עולה
הבדיקה לא כלולה בסל הבריאות. אפשר לקבל החזר על חלק מהעלות דרך הביטוח המשלים של הקופה (למשל כללית מושלם, מכבי זהב, מאוחדת עדיף או לאומית זהב), וגובה ההחזר תלוי בתוכנית. גם ביטוח בריאות פרטי עשוי להחזיר חלק. המחיר משתנה בין מעבדות ובין בדיקה בסיסית למורחבת, ולכן לא נציין כאן מספר. לפני שמזמינים, כדאי לבדוק:
- אילו מעבדות בהסדר עם הביטוח המשלים שלכם
- מה בדיוק כלול בכל גרסה
- כמה זמן לוקחת התשובה
- האם הבדיקה חוזרת ללא תשלום אם לא התקבלה תוצאה
קיבלתם תוצאה
תוצאה תקינה (סיכון נמוך): מרגיעה מאוד לגבי ההפרעות שנבדקו, אבל לא שוללת את כל הבעיות. ממשיכים במעקב הרגיל, כולל סקירות המערכות.
תוצאה חריגה (סיכון גבוה): לפי משרד הבריאות, תקבלו הפניה לייעוץ גנטי והמלצה על בדיקה אבחנתית. משרד הבריאות מציין שבתוצאה חריגה הסיכוי שלעובר יש תסמונת דאון גבוה מאוד, אבל הוא לא 100%, והוא משתנה לפי התסמונת ולפי הגיל. אל תקבלו החלטות על סמך תוצאת NIPT בלבד. מה שיקבע הוא הבדיקה האבחנתית.
תוצאה שנוגעת לאם: במקרים נדירים, לפי משרד הבריאות, הבדיקה מצביעה על שינוי כרומוזומלי אצל האם עצמה או על סיכון למחלה אימהית. גם זה מצב שמחייב ייעוץ גנטי, ולא סיבה לבהלה מיידית.
אין תוצאה: קורה לעיתים רחוקות, כשאין מספיק דנ"א עוברי. בדרך כלל חוזרים על הבדיקה.
ומה עם מין העובר?
אם הבדיקה כוללת את כרומוזומי המין, היא יכולה לגלות את מין העובר כבר בשבועות הראשונים, וזה אחד הדברים שמושכים זוגות רבים לבדיקה. שימו לב לשני דברים: משרד הבריאות מציין שייתכן שיספרו לכם את המין גם אם לא רציתם, ולכן אם אתם מעדיפים הפתעה, אמרו את זה מראש. ומטרת הבדיקה היא רפואית, לא גילוי מין. על כל הדרכים לגלות את המין, ומתי כל אחת אמינה, קראו במדריך למין העובר.
לסיכום
NIPT היא בדיקה טובה מאוד למה שהיא נועדה לו: סקר מדויק להפרעות הכרומוזומליות השכיחות, מוקדם ובלי סיכון. היא לא מחליפה את השקיפות העורפית, את סקירות המערכות או, כשיש צורך, בדיקה אבחנתית. ההחלטה אם לעשות אותה היא אישית, וכדאי לקבל אותה יחד עם הרופא או האחות שמלווים אתכם.
כדי לזכור מתי עשיתם מה ומה התשובות, אפשר לתעד כל בדיקה ביומן ההריון של ליה עם הערה, ולראות בציר הזמן של הבדיקות מה עוד מחכה לכם השבוע.
המידע כאן כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי או גנטי. את התוצאה שלכם מפרשים הרופא שמלווה את ההריון והיועץ הגנטי.



