סקירת מערכות היא אולטרסאונד מפורט שבודק את איברי העובר ומחפש מומים מבניים. בישראל יש שלוש סקירות אפשריות: סקירה מוקדמת בשבועות 12 עד 16 (לרוב וגינלית), סקירה מאוחרת בשבועות 20 עד 24 (דרך הבטן, המועד המומלץ הוא 20 עד 23), וסקירה שלישית בשבועות 30 עד 32. את התשובה מקבלים בדרך כלל כבר בסוף הבדיקה.
רוב הנשים עושות אחת או שתיים מהסקירות, והשלישית נעשית לפי המלצה או בחירה. במדריך תמצאו מה רואים בכל סקירה, איך להתכונן, מה בסל ומה עושים כשמשהו לא ברור.
שלוש הסקירות במבט אחד
| סקירה מוקדמת | סקירה מאוחרת | סקירה שלישית | |
|---|---|---|---|
| מתי | שבוע 12 עד סוף 16 | שבוע 20 עד 24+6 (מומלץ 20 עד 23) | שבוע 30 עד סוף 32 |
| איך | לרוב וגינלית, לפעמים משלימים דרך הבטן | לרוב דרך הבטן | דרך הבטן |
| הדגש | מבנה האיברים שכבר נוצרו, סימנים מחשידים לתסמונות, מיקום השליה | מעבר יסודי על כל האיברים, הלב, הפנים והגפיים, הערכת משקל ומי שפיר | גדילה, משקל, שליה ומי שפיר, ממצאים שמופיעים רק מאוחר |
| למי | לכל הנשים, כאפשרות | לכל הנשים | אפשרות לכל אישה, לרוב לפי המלצה או בחירה |
| מימון | לא בסל, נכללת בביטוחים המשלימים | בסל | לרוב פרטי או ביטוח משלים |
הנתונים לפי משרד הבריאות. שימו לב שבאתר משרד הבריאות עצמו יש הבדלים קטנים בין עמודים: הסקירה המוקדמת מופיעה פעם בשבועות 12 עד 16 ופעם 14 עד 16, והמאוחרת פעם 20 עד 24 ופעם 19 עד 24. בפועל רוב הנשים עושות את המוקדמת סביב שבוע 14 עד שבוע 16, ואת המאוחרת סביב שבוע 22.
סקירת מערכות מוקדמת (שבועות 12 עד 16)
כבר בשבועות הראשונים של ההריון נוצרות רוב מערכות הגוף של העובר, והסקירה הראשונה בודקת אותן.
מה בודקים:
- את המבנה האנטומי של העובר ואת שלמות מערכות הגוף, לפי מה שאפשר לראות בגיל ההריון הזה
- ממצאים שעלולים להחשיד בתסמונת גנטית. הסקירה לא מאבחנת תסמונות, אבל ממצא כזה מוביל לייעוץ גנטי ולשקילת בדיקה אבחנתית
- את מיקום השליה
איך זה נראה: לפי משרד הבריאות, הבדיקה נעשית לרוב בשיטה וגינלית, על מיטה גינקולוגית, בחדר מוחשך כדי שתוכלו לראות יחד את המסך. לפעמים משלימים חלק מהסקירה דרך הבטן. יש איברים שעוד לא התפתחו מספיק בשלב הזה, ולכן אותם אפשר לבדוק רק בסקירה המאוחרת.
למה עושים אותה אם יש מאוחרת? היתרון הוא הזמן. ממצא שמתגלה מוקדם משאיר זמן לבירור, לייעוץ ולבדיקות נוספות כמו מי שפיר, ולקבלת החלטות בשלב מוקדם יותר של ההריון.
סקירת מערכות מאוחרת (שבועות 20 עד 24)
זו הסקירה המקיפה ביותר בהריון, והיא כלולה בסל.
מה בודקים:
- מעבר יסודי על כל איברי העובר מכל הזוויות, כולל מבנה הלב, הפנים והגפיים
- מדידות: קוטר הראש, היקף הראש, היקף הבטן ואורך עצם הירך
- הערכת משקל, והתאמת הממצאים לגיל ההריון
- מיקום השליה וכמות מי השפיר
- בהריון תאומים: מספר שקי ההריון, מיקומם ומצב השליות והקרומים (על המעקב בתאומים קראו במדריך להריון תאומים)
איך זה נראה: לרוב דרך דופן הבטן, עם ג'ל. רוב הסקירות נעשות בדו-מימד, ולעיתים משלבים תלת-מימד שנותן תמונה ברורה של הפנים ואפילו תנועה. לפי ה-NHS, סקירה כזו נמשכת בדרך כלל כחצי שעה, ולפעמים יותר אם העובר זז הרבה או שוכב בתנוחה שלא מאפשרת לראות טוב. במקרה כזה לפעמים מבקשים לזוז קצת ולנסות שוב, או לחזור להשלמה בתור נוסף. זה לא סימן לבעיה.
סקירת מערכות שלישית (שבועות 30 עד 32)
בסקירה השלישית שוב עוברים על כל האיברים, אבל הדגש הוא על הגדילה ועל ממצאים שמתגלים רק בשלב מאוחר של ההריון, כמו הרחבה של חדרי המוח, בעיות גדילה של השלד, ריבוי מי שפיר או בעיות בשליה.
האם צריך אותה? לפי משרד הבריאות, האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה מאפשר לכל אישה לעשות אולטרסאונד של איברי העובר בשליש השלישי, אבל לא כל הנשים עושות אותה. היתרון הוא שממצא שמתגלה עכשיו מאפשר להיערך מראש, ולפעמים לתכנן את הלידה כך שצוות מתאים יחכה ליילוד. כדאי לדבר על זה עם הרופא שמלווה אתכם, במיוחד אם יש גורמי סיכון.
למה בישראל המועדים שונים מבחו"ל
אם אתם קוראים מדריכים באנגלית, אולי שמתם לב שהמספרים שם אחרים. ב-NHS הבריטי הסקירה המרכזית נקראת "סקירת שבוע 20" ונעשית בדרך כלל בשבועות 18 עד 21. ב-ACOG האמריקאי ממליצים על לפחות בדיקה סטנדרטית אחת בשבועות 18 עד 22, ומציינים שאולטרסאונד בשליש הראשון אינו סטנדרטי כי מוקדם מדי לראות בו בפירוט רבים מהאיברים.
בישראל המסגרת קצת שונה: הסקירה המאוחרת שבסל נעשית מעט מאוחר יותר, בשבועות 20 עד 24, ולצידה מקובלת מאוד הסקירה המוקדמת בשבועות 12 עד 16, דרך הביטוחים המשלימים. אין כאן סתירה של ממש, אלא הבדל בארגון השירות. מה שחשוב הוא לעשות את הסקירה שבחרתם בתוך החלון שהרופא שלכם הגדיר.
אולטרסאונד תלת-ממדי "למזכרת"
לצד הסקירות הרפואיות יש מקומות שמציעים אולטרסאונד תלת-ממדי או ארבע-ממדי רק כדי לקבל תמונות וסרטון של העובר. ACOG מציין שאין כיום עדות לכך שאולטרסאונד מזיק לעובר, אבל ממליץ לבצע אותו רק מסיבות רפואיות ועל ידי אנשי מקצוע מוסמכים, ולהימנע משימוש מזדמן. אם חשוב לכם לקבל תמונה יפה, שאלו את הבודק בסקירה עצמה, שבה ממילא משתמשים לעיתים גם בתלת-ממד.
איך מתכוננים לסקירה
- קובעים תור מוקדם. סקירות מערכות נקבעות בדרך כלל כמה שבועות מראש, וחלון הזמן קצר. כדאי לקבוע את המאוחרת כבר אחרי המוקדמת.
- בודקים זכאות. את הסקירה המאוחרת עושים דרך הקופה. למוקדמת ולשלישית בודקים מראש מה ההחזר בביטוח המשלים, ובאילו מכונים ורופאים הוא חל.
- שלפוחית. לסקירה וגינלית מבקשים בדרך כלל לרוקן את השלפוחית לפני הבדיקה. לסקירה דרך הבטן יגידו לכם אם צריך לשתות לפני. אם לא אמרו, שאלו בזמן קביעת התור.
- בגדים נוחים. חולצה שקל להרים, כדי לחשוף רק את הבטן.
- מביאים מסמכים. סיכום של שקיפות עורפית, תוצאות סקר וסקירות קודמות, אם יש.
- מגיעים יחד, אם רוצים. בדרך כלל אפשר להגיע עם בן או בת הזוג, והחדר מוחשך כדי שתוכלו לצפות יחד במסך.
לפי ה-NHS, אין סיכון ידוע לאם או לעובר מבדיקת אולטרסאונד. הדבר היחיד שכדאי לחשוב עליו מראש הוא שהבדיקה יכולה להוביל להחלטות נוספות, למשל אם יוצע לכם בירור או בדיקה אבחנתית.
מה הסקירה לא יכולה לעשות
כדאי לדעת את זה מראש, כדי שהציפיות יהיו נכונות:
- היא לא מאבחנת את כל המומים. משרד הבריאות כותב במפורש שסקירת מערכות לא מאבחנת את כל המומים והחריגות האפשריים, וממצא תקין אינו ערובה מוחלטת לבריאות העובר.
- היא לא בדיקה גנטית. אפשר לראות סימנים שמחשידים בתסמונת, אבל כדי לדעת על הכרומוזומים צריך בדיקה אבחנתית כמו סיסי שליה או מי שפיר. הערכת סיכון לתסמונת דאון עושים בשקיפות עורפית ובסקר או בבדיקת NIPT.
- היא לא בודקת תפקוד. הסקירה בודקת מבנה, לא איך איבר מתפקד, ולא דברים כמו שמיעה או התפתחות.
כשרואים משהו לא ברור
ממצא בסקירה לא אומר בהכרח שיש בעיה. הרבה ממצאים מתבררים כתקינים, וחלקם נעלמים בבדיקה חוזרת. מה שקורה בדרך כלל:
- הסבר במקום. הרופא שעושה את הסקירה יסביר מה ראה, ולפעמים ימליץ לחזור בעוד כמה שבועות כדי לראות טוב יותר.
- חוות דעת נוספת. לפעמים מבקשים חוות דעת של מומחה, ואז התשובה המלאה מתעכבת.
- סקירה מכוונת. אם עולה חשד לגבי איבר מסוים, מפנים לאולטרסאונד מכוון, למשל אקו לב עובר.
- ייעוץ גנטי. כשהממצא עשוי לרמז על תסמונת, מפנים לייעוץ גנטי ושוקלים בדיקה אבחנתית.
אם יצאתם מהסקירה עם שאלות, זה בסדר לבקש הסבר כתוב, לשאול מה המשמעות ומה הצעד הבא, ולפנות לרופא שמלווה את ההריון.
שאלות ששווה לשאול בסוף הסקירה
הרבה פעמים יוצאים מהחדר עם הרבה תמונות ומעט מילים. כמה שאלות שעוזרות:
- האם הצלחתם לראות את כל מה שצריך, או שצריך להשלים חלק בבדיקה נוספת?
- איך הגדילה וההערכה של המשקל ביחס לשבוע ההריון?
- איפה ממוקמת השליה, והאם זה משנה משהו להמשך?
- האם יש ממצא שצריך לעקוב אחריו, ומתי?
- האם אקבל סיכום כתוב, ולמי להעביר אותו?
האם רואים בסקירה את מין העובר?
ברוב המקרים כן, אם העובר שוכב בתנוחה שמאפשרת. הרבה זוגות מגלים את המין בסקירה המוקדמת, ואם לא, אז במאוחרת. אם אתם לא רוצים לדעת, אמרו את זה לבודק כבר בתחילת הבדיקה. כל השיטות לגלות את המין ומתי כל אחת אמינה, במדריך מתי יודעים את מין העובר.
איפה הסקירות בתוך כל מעקב ההריון
הסקירות הן חלק מסדרה של בדיקות לאורך ההריון. כדי לראות איך הן משתלבות עם השקיפות, החלבון העוברי וההעמסה, היכנסו לטבלת בדיקות ההריון לפי שבועות.
אחרי כל סקירה כדאי לשמור את הסיכום ואת התמונות במקום אחד. ביומן ההריון של ליה יש כפתור לתיעוד אולטרסאונד: רושמים מה אמר הבודק, מצרפים תמונה מהמסך, ובביקור הבא אצל הרופא הכל מסודר לפי תאריכים. וגם בעוד כמה שנים יהיה נחמד לחזור לתמונה הראשונה של הפרופיל.
המידע כאן כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי. מועד הסקירות וההחלטה אילו מהן לעשות נקבעים יחד עם הרופא או הרופאה שמלווים את ההריון.



