בהריון בסיכון נמוך בישראל הבדיקות העיקריות מגיעות בתחנות קבועות: ביקורת ראשונה ובדיקות דם בשבועות 6 עד 12, שקיפות עורפית וסקר שליש ראשון בשבועות 11 עד 13, סקירת מערכות מוקדמת בשבועות 12 עד 16, תבחין משולש בשבועות 16 עד 19, סקירת מערכות מאוחרת בשבועות 20 עד 24, העמסת סוכר וספירת דם בשבועות 24 עד 28, ומשטח GBS בשבועות 36 עד 37. חלק מהבדיקות מומלצות לכולן, חלק לפי גיל או המלצה רפואית, וחלק הן בחירה פרטית.
בהמשך תמצאו טבלה אחת מסודרת לפי שבועות, לפי ההנחיות של משרד הבריאות, ואחריה הסבר קצר על כל שלב: מה בודקים, למה, מי מממן ומה חשוב לזכור. מכל בדיקה יש קישור למדריך מפורט.
הטבלה המלאה: בדיקות הריון לפי שבועות
הטבלה מבוססת על רשימת "בדיקות מומלצות בהריון" של משרד הבריאות לנשים בהריון בסיכון נמוך. השבועות מתייחסים לשבוע ההריון לפי היום הראשון של הווסת האחרונה או לפי אולטרסאונד מוקדם. "עד סוף שבוע 13" פירושו עד 13 שבועות ו-6 ימים.
| מתי | הבדיקה | למה עושים אותה | למי | מימון (בקווים כלליים) |
|---|---|---|---|---|
| לפני ההריון או בתחילתו | סקר גנטי לנשאות (בדיקת דם) | איתור נשאות למחלות תורשתיות קשות | לכל הנשים (ולבני הזוג לפי הצורך) | בסל ללא תשלום, למחלות הנפוצות |
| שבוע 6 עד 9 | ביקורת ראשונה אצל רופא או רופאת נשים | אישור ההריון ומיקומו, דופק, גיל ההריון, גורמי סיכון | לכולן | בסל |
| עד שבוע 12 | ספירת דם, סוג דם ו-Rh, סוכר בצום, בדיקת שתן כללית ותרבית | אנמיה, נשאות לתלסמיה, אי התאמת Rh, סוכרת קודמת, זיהום סמוי | לכולן | בסל |
| משבוע 9 | בדיקות דם סרולוגיות (בהן עגבת ודלקת כבד B) | איתור זיהומים שעלולים לעבור לעובר | לכולן | בסל |
| שבוע 6 עד סוף 12 | אולטרסאונד מוקדם | גיל ההריון, תקינות ומספר העוברים | לכולן | בסל |
| משבוע 10 | NIPT (דנ"א עוברי בדם האם) | סקר להפרעות כרומוזומליות, בעיקר תסמונת דאון | אפשרות לכולן | פרטי, החזר חלקי בביטוח משלים |
| שבוע 11 עד סוף 13 | שקיפות עורפית + בדיקת דם PAPP-A ו-free beta hCG | סקר שליש ראשון: הערכת סיכון לתסמונת דאון | לכולן | בסל, בהשתתפות עצמית חלקית |
| שבוע 11 עד סוף 13 | סיסי שליה (CVS) | בדיקה אבחנתית של הכרומוזומים | מגיל 32 או לפי המלצה רפואית | במימון משרד הבריאות לזכאיות, אחרי ייעוץ גנטי |
| שבוע 12 עד סוף 16 | סקירת מערכות מוקדמת | מומים מבניים וגדילה בשלב מוקדם | לכולן | לא בסל, נכללת בביטוחים המשלימים |
| שבוע 16 עד סוף 19 | תבחין משולש (חלבון עוברי) | סקר שליש שני, משוקלל עם הסקר הראשון | לכולן | בסל, בהשתתפות עצמית חלקית |
| שבוע 16 עד סוף 22 | דיקור מי שפיר | בדיקה אבחנתית של הכרומוזומים | מגיל 32 או לפי המלצה רפואית | במימון משרד הבריאות לזכאיות, אחרי ייעוץ גנטי |
| שבוע 20 עד 24+6 | סקירת מערכות מאוחרת | בדיקה יסודית של איברי העובר | לכולן | בסל |
| שבוע 24 עד סוף 28 | העמסת סוכר 50 גרם, ספירת דם, תרבית שתן, נוגדני Rh (לבעלות Rh שלילי) | סוכרת הריון, אנמיה, זיהום סמוי | לכולן | בסל |
| שבוע 27 עד 36 | חיסון נגד שעלת (Tdap) | הגנה על התינוק בחודשים הראשונים | לכולן, בכל הריון | לפי תוכנית החיסונים של משרד הבריאות |
| משבוע 27 | אולטרסאונד מעקב | גדילה, מנח העובר, מיקום השליה | לכולן | לפי הפניה |
| שבוע 30 עד סוף 32 | סקירת מערכות שלישית | גדילה וממצאים שמתגלים רק בשלב מאוחר | אפשרות לכולן | לרוב פרטי או ביטוח משלים |
| שבוע 36 עד סוף 37 | משטח GBS (סטרפטוקוק B) | איתור נשאות, כדי לתת אנטיביוטיקה בלידה | לכולן | בסל |
| אחרי התאריך המשוער | מוניטור ואולטרסאונד כל 2 עד 3 ימים | מעקב אחרי שלום העובר והחלטה על מועד הלידה | לכולן | בסל |
שלושה דברים שכדאי לדעת על הטבלה:
- זו לא כל הרשימה. משרד הבריאות מדגיש שהטבלה כוללת את הבדיקות העיקריות בלבד, ושיש בשוק בדיקות נוספות שאין לגביהן המלצה מקצועית.
- המקורות לא תמיד זהים. אפילו בתוך אתר משרד הבריאות יש הבדלים קטנים: בעמוד אחד סקירת המערכות המוקדמת מופיעה בשבועות 12 עד 16 ובעמוד אחר 14 עד 16, והתבחין המשולש מופיע פעם עד שבוע 19 ופעם עד שבוע 20. בפועל, הרופא או הרופאה שלכם יכוונו למועד המדויק.
- הזכאות משתנה. הסל, ההשתתפות העצמית וההחזרים בביטוחים המשלימים מתעדכנים מעת לעת ושונים בין הקופות. לפני כל בדיקה כדאי לברר מול הקופה.
שליש ראשון: שבועות 4 עד 13
אישור ההריון: בדיקת בטא ואולטרסאונד ראשון
רוב ההריונות מתחילים בבדיקה ביתית או בבדיקת דם לבטא (hCG). לפי משרד הבריאות, בדיקת הדם אמינה יותר, ואת התוצאה הוודאית ביותר מקבלים כשעושים אותה ביום שבו הווסת הייתה אמורה להגיע או יום יומיים אחריו. בהריון תקין לרוב אין צורך לחזור על בטא שוב ושוב. מעקב אחרי ההכפלה נעשה בעיקר כשיש חוסר התאמה או חשד לבעיה. על הערכים וההכפלה כתבנו במדריך לבדיקת בטא.
משבוע 6 בערך, את תקינות ההריון קובעים באולטרסאונד. זה הזמן לקבוע תור לרופא או לרופאת נשים, והביקורת הראשונה מתאימה לשבועות 6 עד 9. אם עוד לא חישבתם את התאריך המשוער, אפשר להיעזר במחשבון תאריך לידה.
בדיקות דם ושתן ראשונות (עד שבוע 12)
בביקורת הראשונה תקבלו הפניות לסדרת בדיקות בסיסית:
- ספירת דם: לאיתור אנמיה ולרמז על נשאות לתלסמיה.
- סוג דם ו-Rh: אם יש לכם Rh שלילי, תעשו גם בדיקת נוגדנים, והרופא יסביר אם ומתי צריך זריקת אנטי D.
- סוכר בצום: לאיתור סוכרת שהייתה עוד לפני ההריון.
- שתן כללית ותרבית: לאיתור זיהום בדרכי השתן, גם כשאין תסמינים.
- בדיקות סרולוגיות (משבוע 9): בהן עגבת ודלקת כבד נגיפית B.
שקיפות עורפית וסקר שליש ראשון (שבועות 11 עד 13)
זו בדיקת אולטרסאונד שמודדת את עובי הנוזל בעורף העובר. משלבים אותה עם שתי בדיקות דם (PAPP-A ו-free beta hCG) ועם הגיל, ומקבלים סיכון משוקלל לתסמונת דאון. לפי משרד הבריאות, שקיפות של 3 מ"מ ומעלה או סיכון משוקלל של 1:380 ומעלה מזכים בהפניה לייעוץ גנטי ובמימון בדיקה אבחנתית. אחרי שבוע 13 הנוזל נספג, ולכן אי אפשר לדחות את הבדיקה. כל הפרטים, כולל איך קוראים את התוצאה, במדריך לשקיפות עורפית.
NIPT: בדיקת דנ"א עוברי (משבוע 10)
בדיקת דם לאם שבודקת מקטעי דנ"א שמקורם בשליה. משרד הבריאות מציין שהיא מזהה יותר מ-98% מהעוברים עם תסמונת דאון, אבל היא עדיין בדיקת סקר: תוצאה חריגה צריך לאשר בסיסי שליה או במי שפיר. היא לא בסל, ונעשית באופן פרטי עם אפשרות להחזר חלקי. מתי היא שווה את זה ומתי פחות, במדריך ל-NIPT.
סיסי שליה (שבועות 11 עד 13)
בדיקה אבחנתית, כלומר לא הערכת סיכון אלא תשובה על הכרומוזומים של העובר, בטכניקת צ'יפ גנטי (CMA). לפי משרד הבריאות, הסיכון להפלה בעקבותיה מוערך ב-0.25% עד 0.5%. נשים שנכנסו להריון בגיל 32 ומעלה, או שקיבלו המלצה אחרי ייעוץ גנטי, זכאיות לבדיקה במימון משרד הבריאות במסלול הציבורי.
שליש שני: שבועות 14 עד 27
סקירת מערכות מוקדמת (שבועות 12 עד 16)
אולטרסאונד מפורט, לרוב וגינלי, שבודק את המבנה של העובר בשלב מוקדם ואת מיקום השליה. רוב הנשים עושות אותה סביב שבוע 14 עד שבוע 16. היא לא בסל, אבל נכללת בביטוחים המשלימים של כל הקופות.
תבחין משולש, "חלבון עוברי" (שבועות 16 עד 19)
בדיקת דם שמודדת שלושה מדדים (חלבון עוברי, hCG ואסטריול). התוצאה משוקללת עם סקר השליש הראשון, ולכן משרד הבריאות ממליץ לעשות את שתי הבדיקות באותה מעבדה. מעבר לתסמונת דאון, הבדיקה יכולה לרמז על סיכון למומים בתעלת העצבים ועל תפקוד השליה. מי שמתכננת דיקור מי שפיר, כדאי שתעשה את התבחין לפני כן.
דיקור מי שפיר (שבועות 16 עד 22)
הבדיקה האבחנתית של השליש השני. לפי משרד הבריאות, הסיכון להפלה בעקבותיה הוא בין 1:1000 ל-1:400 (0.1% עד 0.25%), והתשובה הכרומוזומלית מגיעה לרוב תוך 2 עד 3 שבועות. הזכאות למימון זהה לזו של סיסי שליה: מגיל 32 או לפי המלצה רפואית, במסלול הציבורי בלבד.
סקירת מערכות מאוחרת (שבועות 20 עד 24)
הסקירה המקיפה ביותר בהריון: מעבר על כל איברי העובר, הלב, הפנים והגפיים, הערכת משקל, מי שפיר ומיקום השליה. משרד הבריאות ממליץ על שבועות 20 עד 23, והיא כלולה בסל. על ההבדלים בין הסקירה המוקדמת, המאוחרת והשלישית כתבנו במדריך לסקירת מערכות.
העמסת סוכר וספירת דם (שבועות 24 עד 28)
בדיקת סקר לסוכרת הריון: שותים 50 גרם סוכר, בלי צום, ובודקים דם אחרי שעה. לפי מכבי, ערך מתחת ל-140 מ"ג/ד"ל נחשב תקין, ומעליו ממשיכים להעמסה של 100 גרם. באותו שלב עושים גם ספירת דם חוזרת, תרבית שתן ובדיקת נוגדנים למי שיש לה Rh שלילי. טבלת ערכים מלאה, ומה עושים אחרי תוצאה גבולית, במדריך להעמסת סוכר.
שליש שלישי: שבוע 28 עד הלידה
חיסון שעלת (שבועות 27 עד 36)
משרד הבריאות ממליץ על חיסון נגד שעלת (משולב עם טטנוס ודיפתריה) בכל הריון, בין שבוע 27 לשבוע 36. הנוגדנים עוברים לעובר דרך השליה ומגנים עליו עד שיקבל את החיסונים שלו. בעונת השפעת, מהסתיו ועד סוף החורף, מומלץ גם חיסון נגד שפעת (בזריקה, החיסון המומת), שניתן בקופה ללא תשלום. על מקום ומועד החיסון שואלים את האחות בטיפת חלב או בקופה.
אולטרסאונד מעקב וסקירה שלישית
משבוע 27 עושים לפי הצורך אולטרסאונד שבודק גדילה, מנח העובר ומיקום השליה. בשבועות 30 עד 32 יש אפשרות לסקירת מערכות שלישית. לפי משרד הבריאות, האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה מאפשר לכל אישה לעשות אותה, אבל לא כולן עושות אותה, ולרוב היא נעשית לפי המלצה או בחירה אישית.
משטח GBS (שבועות 36 עד 37)
מאז דצמבר 2023 זו בדיקת סקר שגרתית בישראל. לוקחים מהקופה מטוש, עושים בבית משטח מהכניסה לנרתיק ומהכניסה לפי הטבעת, ומחזירים למעבדה תוך 24 שעות. סטרפטוקוק B נמצא אצל 20% עד 30% מהאוכלוסייה ולרוב לא גורם לבעיה, אבל בלידה הוא עלול לעבור לתינוק. אם התשובה חיובית, מקבלים אנטיביוטיקה בזמן הלידה, וזה מוריד מאוד את הסיכון. חשוב להביא את התשובה לחדר הלידה, יחד עם שאר בדיקות ההריון שכדאי להכניס לתיק הלידה.
אחרי התאריך המשוער
אם הגעתם לשבוע 40 והלידה עוד לא התחילה, המעקב הופך תכוף: מוניטור ואולטרסאונד לרוב כל 2 עד 3 ימים, בקופה או בבית החולים, עד להחלטה על מועד הלידה. מה קורה בשבועות האלה ומתי מציעים זירוז, במדריך עבר התאריך.
הבדיקות שחוזרות בכל ביקור
לצד התחנות הגדולות, לאורך כל ההריון יש מעקב שגרתי אצל אחות ליווי הריון, בטיפת חלב או בקופה. לפי משרד הבריאות, בכל מפגש בודקים:
- לחץ דם ודופק
- משקל
- בדיקת שתן לחלבון
האחות גם מדריכה לקראת בדיקות כמו העמסת סוכר, מסבירה מתי לפנות בדחיפות, ובשלב המתאים מלמדת איך לעקוב אחרי תנועות העובר. את תדירות המפגשים היא קובעת איתכם, ובדרך כלל הם נעשים תכופים יותר לקראת הסוף. כדאי לקבוע את התור הראשון לאחות כבר אחרי הבדיקה החיובית.
בדיקות סקר מול בדיקות אבחנתיות
זה ההבדל הכי חשוב להבין, כי הוא משנה את המשמעות של כל תוצאה:
| בדיקות סקר | בדיקות אבחנתיות | |
|---|---|---|
| דוגמאות | שקיפות עורפית, סקר שליש ראשון, תבחין משולש, NIPT | סיסי שליה, מי שפיר |
| מה הן נותנות | הערכת סיכון סטטיסטית | תשובה על הכרומוזומים של העובר |
| סיכון לעובר | אין (בדיקת דם או אולטרסאונד) | סיכון קטן להפלה |
| תוצאה חריגה פירושה | צריך בירור נוסף, לא אבחנה | אבחנה, ואחריה ייעוץ גנטי |
לפי משרד הבריאות, תוצאה של "סיכון גבוה" בבדיקת סקר לא קובעת שיש בעיה, ורוב הנשים שמקבלות תוצאה כזו יולדות תינוק בריא. מצד שני, גם סיכון נמוך לא מבטיח בוודאות שאין בעיה. משרד הבריאות ממליץ לשקול בדיקה אבחנתית אחרי תוצאות הסקר, ולנשים מגיל 32 ומעלה לשקול בדיקה אבחנתית בכל מקרה.
כמה זה עולה ומי משלם
בגדול, הבדיקות מתחלקות לארבע קבוצות:
- בסל, בלי תשלום: ביקורות, בדיקות הדם והשתן, סקר גנטי למחלות נפוצות, אולטרסאונד מוקדם, סקירה מאוחרת, העמסת סוכר ו-GBS.
- בסל בהשתתפות עצמית חלקית: שקיפות עורפית וסקר שליש ראשון, תבחין משולש.
- פרטי, עם החזר אפשרי מהביטוח המשלים: NIPT, סקירה מוקדמת, סקירה שלישית, סקר גנטי מורחב.
- במימון משרד הבריאות לזכאיות: סיסי שליה ומי שפיר, מגיל 32 או לפי המלצה רפואית. המימון ניתן רק במסלול הציבורי, ובתנאי שלא שילמתם באופן פרטי על הבדיקה עצמה או על בחירת הרופא המדקר.
עוד זכות שכדאי להכיר: לפי חוק עבודת נשים, עובדת שכירה זכאית לשכר על היעדרות לבדיקות הריון, לפי היקף המשרה, בתנאי שהיא מציגה אישור רפואי. עצמאיות לא מקבלות תשלום על ימי בדיקות. בן הזוג זכאי להיעדר כדי ללוות לבדיקות רק במצבים מסוימים (למשל כשיש סיכון), על חשבון ימי המחלה שלו. על כל הזכויות בעבודה כתבנו במדריך לזכויות בהריון בעבודה, ומי שנמצאת בשמירת הריון יכולה לבדוק את הקצבה במחשבון דמי שמירת הריון.
מתי לא מחכים לבדיקה הבאה
לוח הבדיקות הוא מסגרת למעקב שגרתי, לא תחליף לתשומת לב. פונים לרופא, למוקד הקופה או למיון יולדות בלי לחכות לתור כשיש:
- דימום וגינלי (פרטים במדריך על דימום בהריון)
- כאב בטן חזק או צירים סדירים לפני שבוע 37
- ירידת מים או נזילה של נוזל
- ירידה בתנועות העובר
- כאב ראש חזק שלא עובר, טשטוש ראייה או נפיחות פתאומית בפנים ובידיים
- חום גבוה
איך לא לפספס אף בדיקה
הבדיקות בהריון מגיעות בחלונות זמן קצרים, ובחלקן צריך לקבוע תור כמה שבועות מראש (סקירות מערכות, שקיפות עורפית). שלושה הרגלים שעוזרים:
- לקבוע את התור הבא כבר ביציאה מהביקורת, במיוחד לסקירה המאוחרת ולשקיפות.
- לשמור את כל התשובות במקום אחד, מודפסות או בטלפון, ולהביא אותן לכל ביקור ולחדר הלידה.
- לרשום שאלות מראש, כדי לא לשכוח אותן מול הרופא.
ביומן ההריון של ליה יש ציר זמן של הבדיקות המקובלות לפי טרימסטר, שמראה מה כבר עבר ומה מתקרב לפי שבוע ההריון שלכם, ואפשר לתעד שם ביקורות ואולטרסאונד עם הערה ותמונה, כך שהכל מחכה לכם בביקור הבא. הציר הוא תזכורת כללית בלבד, ואת התוכנית האישית קובע הצוות שמלווה אתכם. לליווי שבוע אחרי שבוע, עם התפתחות העובר והתסמינים, היכנסו למדריך ההריון לפי שבועות.
המידע כאן כללי ומתאים להריון בסיכון נמוך. בהריון בסיכון גבוה, בהריון תאומים (ראו הריון תאומים) או כשיש רקע רפואי, ייתכן שיומלצו בדיקות נוספות או מועדים אחרים. המידע אינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.



