את מין העובר אפשר לדעת הכי מוקדם בבדיקת דם: בדיקת NIPT, שאפשר לעשות משבוע 10, מגלה את המין אם היא כוללת את כרומוזומי המין. באולטרסאונד, בודק מנוסה יכול לעיתים קרובות לזהות את המין כבר בשבועות 12 עד 14, ובסקירת המערכות המוקדמת (שבועות 14 עד 16) או המאוחרת (20 עד 24) רוב הזוגות מקבלים תשובה ברורה, אם העובר שוכב בתנוחה שמאפשרת לראות.
במדריך תמצאו טבלה של כל השיטות לפי שבועות, עד כמה כל אחת אמינה, מה עם בדיקות "מין עובר" מוקדמות שמשווקות ברשת, ולמה הטבלה הסינית והדופק לא עובדים.
כל השיטות במבט אחד
| שיטה | מאיזה שבוע | עד כמה אמין | הערות |
|---|---|---|---|
| NIPT (דנ"א עוברי בדם האם) | משבוע 10 | אמינות גבוהה | בדיקה רפואית פרטית, המין מדווח רק אם נבדקים כרומוזומי המין |
| אולטרסאונד מוקדם | שבוע 12 עד 14 | טוב, ומשתפר מיום ליום | תלוי בתנוחת העובר ובניסיון הבודק |
| סקירת מערכות מוקדמת | שבוע 14 עד 16 | גבוה | כאן רוב הזוגות בישראל מגלים |
| סקירת מערכות מאוחרת | שבוע 20 עד 24 | גבוה מאוד | אם לא ראו קודם, כמעט תמיד רואים כאן |
| סיסי שליה / מי שפיר | 11 עד 13 / 16 עד 22 | ודאי | נעשות רק מסיבה רפואית, לא כדי לגלות מין |
| בדיקות דם "למין העובר" מוקדמות | בדרך כלל מוצעות משבוע 7 עד 8 | משתנה מאוד | לא חלק מהמעקב הרפואי, ראו בהמשך |
| בדיקות שתן ביתיות, טבלה סינית, דופק | לא אמינות | לא עדיפות על הטלת מטבע |
בדיקת דם: NIPT משבוע 10
בדיקת NIPT היא בדיקת סקר רפואית שמטרתה העיקרית לאתר הפרעות כרומוזומליות כמו תסמונת דאון. היא בודקת מקטעי דנ"א שמקורם בשליה ונמצאים בדם האם, ולכן היא יכולה לזהות גם אם יש כרומוזום Y, כלומר אם העובר זכר.
שלושה דברים חשובים:
- המין מדווח רק אם הבדיקה כוללת את כרומוזומי המין. שאלו מראש מה כלול בגרסה שאתם מזמינים.
- אם אתם לא רוצים לדעת, אמרו את זה. משרד הבריאות מזהיר שאם הבדיקה כוללת את כרומוזומי המין, ייתכן שיספרו לכם את המין גם אם לא רציתם.
- זו לא בדיקה "למין". היא לא בסל, היא נעשית באופן פרטי, וההחלטה לעשות אותה צריכה להיות בגלל המידע הרפואי שהיא נותנת. כל הפרטים במדריך לבדיקת NIPT.
אולטרסאונד: מתי רואים בפועל
באולטרסאונד מזהים את המין לפי צורת איברי המין של העובר. בשבועות הראשונים הם נראים כמעט אותו דבר אצל בנים ובנות, ומה שמבדיל הוא הזווית של בליטה קטנה שנקראת "פקעית איברי המין". עם הזמן ההבדל נעשה ברור יותר.
שבוע 12 עד 14
מחקר ישראלי מהמרכז הרפואי רבין (Efrat ואחרים, 2006), שבדק 656 הריונות באולטרסאונד בטני בשבועות 12 עד 14, מצא:
| שבוע | זיהוי זכר נכון | זיהוי נקבה נכון |
|---|---|---|
| 12+0 עד 12+3 | 99% עד 100% | 91.5% |
| 12+4 עד 12+6 | 99% עד 100% | 99% |
| 13+0 עד 13+6 | 99% עד 100% | 100% |
במחקר הזה הצליחו לקבוע את המין אצל 93% מהעוברים, ובשאר הזווית לא הייתה חד משמעית. מחקר מספרד (Manzanares ואחרים, 2016), שבדק עוברים בשבועות 11 עד 13 ו-6 ימים, הצליח לקבוע את המין אצל 90.5% מהעוברים, והקביעה הייתה נכונה ב-87.5% מהמקרים. הדיוק השתפר ככל שהעובר היה גדול יותר, ונפגע ככל שמדד מסת הגוף (BMI) של האם היה גבוה יותר.
המסקנה: בשבוע 12 אפשר לפעמים לקבל ניחוש מושכל, ובשבוע 13 הוא כבר אמין יותר, אבל הכל תלוי בבודק ובתנוחה. אם תשאלו בזמן השקיפות העורפית, חלק מהבודקים יענו וחלק יעדיפו לחכות. זה בסדר לגמרי.
סקירת מערכות מוקדמת (שבוע 14 עד 16)
בסקירה הזו, שנעשית לרוב בשיטה וגינלית, האיברים כבר מפותחים יותר והתמונה ברורה. כאן רוב הזוגות בישראל שומעים את התשובה, בסביבות שבוע 14 עד שבוע 16. הבודק מסתכל על איברי המין ממילא, כחלק מבדיקת המבנה של העובר, אז אם אתם רוצים לדעת, פשוט שאלו. ואם העובר שוכב עם הרגליים צמודות או עם הגב כלפי הסורק, ייתכן שתתבקשו לחכות לסוף הבדיקה, אחרי שיזוז, או לבדיקה הבאה.
סקירת מערכות מאוחרת (שבוע 20 עד 24)
אם לא ראו בסקירה המוקדמת, או שלא עשיתם אותה, הסקירה המאוחרת היא ההזדמנות הבאה. גם ה-NHS הבריטי וגם ACOG האמריקאי מציינים שבסקירה של אמצע ההריון אפשר בדרך כלל לדעת את המין, אם העובר שוכב בתנוחה טובה. על הסקירות עצמן, ומה עוד בודקים בהן, קראו במדריך לסקירת מערכות.
סיסי שליה ומי שפיר
בבדיקות האלה בודקים את החומר הגנטי של העובר עצמו, ולכן התשובה על המין ודאית. אבל הן בדיקות פולשניות עם סיכון קטן להפלה, ועושים אותן רק מסיבה רפואית, למשל אחרי תוצאת סקר חריגה, לפי המלצה גנטית, או מגיל 32. אם עשיתם אחת מהן, תוכלו לבקש לדעת את המין, או לבקש שלא יגלו לכם.
בדיקות דם מוקדמות "למין העובר"
ברשת ובחנויות משווקות בדיקות שמבטיחות לגלות את מין העובר כבר מהשבועות 7 עד 8, בבדיקת דם פשוטה, ולפעמים בערכה לדקירה ביתית. הן מחפשות את כרומוזום Y בדם האם.
מה ידוע עליהן? סקירה שיטתית גדולה שפורסמה בכתב העת JAMA (Devaney ואחרים, 2011), שאספה 57 מחקרים, מצאה ש:
- לפני שבוע 7 בדיקות כאלה לא אמינות
- בשבועות 7 עד 12 הן זיהו נכון כ-95% מהבנים
- בדיקות שתן למין העובר לא אמינות
זה נשמע טוב, אבל שימו לב: המחקרים נעשו במעבדות מחקר בתנאים מבוקרים, לא בבדיקות ביתיות מסחריות, והאיכות של מוצר מסחרי מסוים לא נבדקה בהכרח באותה צורה. בנוסף, טעות טיפוסית היא "בת" כשבפועל זה בן, כי אם יש מעט מדי דנ"א עוברי בדגימה, לא מוצאים את כרומוזום Y. אם בכל זאת בוחרים בבדיקה כזו, כדאי להתייחס לתוצאה כאל ניחוש טוב, ולחכות לאישור באולטרסאונד לפני שקונים את כל הארון.
כשהתשובות לא מסתדרות
זה קורה יותר ממה שחושבים: בשבוע 12 הבודק אמר "נראה לי בן", ובסקירה המוקדמת שומעים "בת". או שבדיקה ביתית אמרה דבר אחד וה-NIPT דבר אחר. איך מתייחסים לזה?
- תשובה מאוחרת יותר באולטרסאונד גוברת על ניחוש מוקדם. ככל שהעובר גדל, ההבדל בין איברי המין ברור יותר, ולכן סקירה בשבוע 14 עד 16 ומעלה אמינה יותר מהצצה בשבוע 12.
- בדיקה רפואית גוברת על בדיקה ביתית. NIPT שנעשית במעבדה רפואית, וכמובן סיסי שליה או מי שפיר, אמינות יותר מערכות מסחריות.
- אם עדיין יש סתירה, שאלו. לפעמים פשוט צריך לחכות לסקירה הבאה. במקרים נדירים מאוד יש פער אמיתי בין הממצאים, ואז הרופא יסביר אם צריך בירור נוסף.
ועד שיש תשובה ברורה, אולי כדאי לחכות עם הקניות הגדולות. בגדים בצבעים ניטרליים תמיד שימושיים, ואת רשימת הקניות אפשר להתחיל לבנות בכל מקרה, למשל עם רשימת הציוד לתינוק.
טבלה סינית, דופק וצורת הבטן
אלה השיטות שכולם שמעו עליהן, ושמחפשים בגוגל לא פחות מהבדיקות הרפואיות. מה המחקר אומר:
- הטבלה הסינית (לוח השנה הסיני): מחקר שבדק כמעט 3 מיליון לידות בשוודיה (Villamor ואחרים, 2010) מצא שהטבלה לא מנבאת את המין יותר טוב מהטלת מטבע.
- דופק העובר: מחקר שבדק 477 עוברים בשליש הראשון (McKenna ואחרים, 2006) לא מצא הבדל משמעותי בין הדופק של בנים לבנות. דופק מעל 140 לא אומר "בת".
- צורת הבטן, חשקים, בחילות ועור: אין עדות שהם מנבאים את המין. הם מושפעים מהמבנה של הגוף, מההורמונים ומההריון עצמו.
אין שום נזק בלשחק עם השיטות האלה בשביל הכיף. רק אל תצבעו את החדר לפי התוצאה.
כשהמין חשוב מסיבה רפואית
לרוב הזוגות מין העובר הוא שאלה של סקרנות ותכנון. אבל יש מצבים שבהם הוא חשוב רפואית: כשהאם נשאית של מחלה שעוברת בתורשה על כרומוזום X, כמו X שביר או דושן. לפי משרד הבריאות, במקרה כזה הסיכון למחלה נוגע בעיקר לעוברים זכרים, והוא יכול להגיע עד 50%. כאן ידיעת המין, לפעמים מוקדם ככל האפשר, עוזרת להחליט על בירור נוסף. אם אתם יודעים על נשאות כזו, הייעוץ הגנטי יכוון אתכם לבדיקות המתאימות.
אם אתם לא רוצים לדעת
הרבה זוגות מעדיפים הפתעה, וזה לגיטימי לגמרי. כמה טיפים:
- אמרו את זה בתחילת כל בדיקה, כולל שקיפות עורפית וסקירות, כדי שהבודק יזהר במילים ובמה שהוא מראה על המסך.
- ב-NIPT, בקשו מראש שלא ידווחו לכם על כרומוזומי המין, או ודאו שהתוצאה תגיע לרופא ולא תוצג לכם ישירות.
- אם רק אחד מכם רוצה לדעת, אפשר לבקש מהבודק לכתוב את המין בפתק סגור.
- למסיבת חשיפה, אותו פתק סגור יכול לעבור ישר למי שמארגן.
לשמור את הרגע
הרגע שבו שומעים "בן" או "בת" הוא אחד הזכורים בהריון. ביומן ההריון של ליה אפשר לתעד את האולטרסאונד עם תמונה והערה, וביום שהבייבי נולד, אותו יומן ממשיך איתכם כיומן תינוק. רעיונות נוספים למה לכתוב בכל שלב תמצאו במדריך מה לכתוב ביומן הריון, ואת כל בדיקות ההריון לפי שבועות בטבלת הבדיקות.
המידע כאן כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי.



